התפרקות

הי אודי כואב נורא התפרקה לי הזהות לא שהיתה מי יודע מה קיימת מלכתחילה... )-: כותבת ה-מ-ו-ן בפורום אבל כל הזמן בשמות אחרים. כי מתביישת בעצמי, שיזהו זהות אחת ומגעילה. מתביישת בפתטיות הזאת שאין לי כלום שאני כל הזמן כאן ובמקום לשמוח שאני מיליון אנשים שונים הפכתי לאפאחד אוףףףףףףףף

הי לשברירית, את נשמעת חמודה... את יודעת, בעבר, עוד לפני העידן החדש של הפורום בניהולו של אודי, נהגתי לרשום בפורום בכל מיני כינויים, ולמרות שאני מניחה שלעתים לא היה קשה לאחרים לזהות אותי, אני יודעת, היום, שזה היה לא טוב. בפורום פסיכולוגיה בו מדברים המון על זהות ונפרדות וייחודיות והגדרה עצמית - קצת בעייתי הנושא, במיוחד כשאת משתתפת קבועה. אז נראה לי שזה קצת מחבל ומזיק. גם לך, וגם מערבב-מבלבל בינך לבין אחרות. גם בטיפול קיבלתי המלצה, שאם כבר אני כותבת באינטרנט, אז לדבוק בשם קבוע. הייתה תקופה מסוימת, אני חושבת שזה היה פרק של רגרסיה בטיפול, שבה לא הקשבתי לזה במיוחד. אבל זה מה היה. כן... גם אני מתביישת. ובושה, בושה זה בעצם טוב במידה מסוימת. לגבי מצבים אבודים וחסרי אונים של פרגמנטציה, או רמת חרדות רציניות שהיא - אני חושבת שאז, ברגעים הללו, הכי חשוב לחפש כמה שיותר מציאות, ודווקא להיות פחות בפורום או באינטרנט בכלל, כי אפשר להשתמש בקשרים הממוחשבים בקלות ככלי שיסחוף אותך בשיא חולשתך עם הגנה רופפת למקומות לא בריאים. בנוסף, בטיפול גם דיברנו על משמעותם של כינויים שונים, ומאחר שלמדתי להבין קצת יותר, ואולי גם בשל רגישויות מן העבר, קשה לי לפעמים לראות כינויים של ביטול והרס עצמי. הכינויים הללו זועקים גם את הקול הנבלע, הרמוס והשפוף, אך לא פחות את הקול הבולעני המתנפח והמגמד שבתוכך, שכלל הנראה, את מזדהה גם איתו כל-כך... לא'דעת, לדעתי לאחרונה יש מזה הרבה כאן בפורום. אולי אני טועה, אך זה נראה שיש כמה וכמה משתתפות שכ"א מהן מחליפה כינויים תכופות - ולדעתי, כשזה מתחיל, נדמה שיש עוד ועוד הידבקות והצטרפות לכיוון, כך שנוצר מן תמהיל אמורפי שכזה. קצת חבל וגם מקשה על ההתמצאות, ואולי, אלמלא הקושי הזה, ניתן היה לסייע יותר. אולי. ואולי זה גם מבטא את ההתנגדות להיעזר, לשתף פעולה... לגבי השם הריק - רוצה לומר, שלדעתי, הוא הכינוי שהכי הכי מערבב ומוהל אותך. את לא כלום, ולכן, את גם הכול. אין הפרדה בינך לסביבה. אין את ואין זולת - הגבול מתמוסס וחד אתם. וזה לא טוב במיוחד בתוך עולם של חרדות. חושבת שאני מבינה את הקושי לעשות אינטגרציה, או ליצור קשרים בין האיים בנפש, זה כואב נורא, לפעמים ק?צ?ר, לפעמים פיצוץ, ובכלל וואחד תהליך, אך מקווה שבהדרגה תתגבש הגדרה יותר ויותר, ואת תוכלי לקבל את כל החלקים האלה, נחמדים יותר או פחות, תוקפניים וגם רכים ונזקקים כחלק ממך. חיבוק מחזיק יכול לאפשר התפרעות תחומה ובה בעת לאגד את החלקים ביחד. מאחלת לך... (mp)

תודה mp עכשיו קצת לא שם ריק, קצת קו...