הפרעת אישיות גבולית.
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום..אני חדשה כאן.בת 23. השתחררתי שבוע שעבר אחרי אישפוז של 3 שבועות ממחלקה סגורה. זה היה האישפוז השלישי בתקופה של פחות מחצי שנה. בהתחלה היה חשד ל"סכיזופרניה" אבל שללו את זה ולכן לא קיבלתי טיפול תרופתי של אנטיפסיכוטיים רק אנטידיכאוני. והגדירו אותי כ"הפרעת אישיות גבולית". אני מטופלת 3 שנים אצל פסיכיאטרית מדהימה. באישפוז האחרון המליצו לי לעזוב אותי כי כנראה שהיא לא עוזרת לי. קשה לי ביותר לחשוב על זה. היא היחידה שמכילה אותי ומבינה אותי ומחבקת אותי. בשנה האחרונה הפסיכיאטרית בעצמה העלתה את האופציה של סיום הטיפול כי לדעתה היא לא עוזרת לי. לא כמו שהיא רוצה. אמרתי לה שלי מספיקה הנוכחות שלה. אפילו בשיחות שכל השעה אני רק שותקת ומחכה לסוף לקבלת החיבוק. עכשיו אני בהתלבטות לגבי המשך הטיפול. המליצו לי לעבור טיפול DBT וזה אומר לעזוב את הפסיכיאטרית שלי.. ואני לא מסוגלת. זה יהרוג אותי סופית. ): בשבוע הזה שאני בבית מאז השחרור אני מרגישה גרוע..אני לא מרגישה שהאישפוז עזר לי חוץ מזה ששמרו עלי שלא אפגע בעצמי. עכשיו אין לי את השמירה הזו ומרגישה שיכולה למעוד בכל רגע ושזה לא יהיה בשליטתי. תודה מראש.שירן.
שלום שירן וברוכה הבאה! אכן התלבטות. מחד - DBT נחשבת לשיטה יעילה לטיפול בהפרעת אישיות גבולית, אך מאידך את מתארת את הקשר הטוב והקרוב בינך לבין המטפלת, ואת הצורך שלך בקירבתה. מסובך. את גם מציינת שהיא עצמה מעלה ספק לגבי יעילות הטיפול. נשמע שהיא כנה ופתוחה איתך - מה שיכול להסביר את הבטחון שאת חשה עמה. כדאי אולי לנצל את הימים הבאים כדי לחשוב על זה יחד, את והיא. בעיקר כעת, כאשר את חשה שניטלה ממך השמירה שהיתה לך בבית החולים. אני מחזק את ידייך לימים הבאים ומזמינך להשתמש בפורום כל אימת שתזדקקי. ליל מנוחה, אודי