לאודי בבקשה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
רק רציתי לבקש... כשאני כותבת הודעה, אני מצפה קודם כל לתשובה שלך. ומשום מה יש לי הרושם שברגע שאחד המשתתפים מביע דעתו ומגיב על הודעה, אתה רואה את העניין "כסגור" ולא מגיב בעצמך. (תקן אותי אם אני טועה?) בכל אופן זה מותיר אותי בהרגשה של תסכול וגם קצת פראנויה - שאף אחד לא יגיב לפני שתגיב אתה. ושלא תהיה אי הבנה - שמחה לתגובות של המשתתפים ואף רואה זאת כמחמאה (בד"כ) , אבל בבקשה שלא יהיו במקום המענה המקצועי שלך. בתודה!
שלום מיקה, התייחסתי בעבר הקרוב לנושא המענה שלי. יהיו מקרים שאבחר לא להגיב מכל מיני סיבות. בחלק קטן של המקרים. לרוב אני מגיב, וכ"סגור" אני רואה שיחות שנראות לי סגורות ושדברי לא בהכרח יוסיפו להן. בכל מקרה, אם קולי צריך להשמע מבחינתך - הרגישי בנוח לפנות אלי. הפרנויה שאיש לא יגיב היא מובנת. הודעה שנשארת מיותמת היא חוויה נוראית. לרוב אני ממתין מעט לפני שאני עצמי מגיב להודעות, דווקא כדי לאפשר התייחסות של חברי הפורום (ולא כדי להשתיק). את קולי אשמיע... אודי
כל כך מוזרה שאפילו אתה לא מבין אותי... או לפחות את המשפט האחרון. כשכתבתי פראנויה -- התכוונתי לפחד שמישהו יגיב לפניך ולא לפחד שאף אחד לא יגיב להודעתי. מכיוון שלהרגשתי כאשר אתה רואה שמישהו עונה - יש יותר סיכוי שלא תגיב כלל. ואולי זה נוגע ברצון האמביוולנטי להרגיש שייכת ובפחד להיות שייכת וכן בפחד שאני לא נראית , לא קיימת , לא חיה!
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
