תהיות פרידה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

27/01/2009 | 22:22 | מאת: ליהי

לו הייתם קצת פחות נחמדים, קצת יותר "יבשים" וקרים - היה לי ואולי גם לאחרים יותר קל להיפרד ולראות את המציאות כפי שהיא - שאתם יכולים להיות גם חסרי סבלנות כמו כל אחד ובסה"כ - אנושיים. אלא שבכתב הרבה יותר קל לסנן רגשות שליליים, לקחת את הזמן ולא לענות מייד כאשר נפגעים או כועסים ולענות תשובות ענייניות ומתחשבות ונחמדות תמיד.. ובאמת תוהה, האם לפסיכולוג יש אינטרס מקצועי שמטופל יהיה תלוי בו, או שזה מחמיא לו באופן אישי... ואם אכן כך - האם הוא מודע לצורך הזה שלו ומנסה להיות פחות רגשן, יותר מרוחק וקורקטי במטרה למנוע את התלות הזו??

לקריאה נוספת והעמקה
27/01/2009 | 23:38 | מאת: דוד ג'קסון

שלום ליהי את שואלת שאלות טובות ורציניות ואני אנסה לענות עליהן כמיטב יכולתי. ראשית, נדמה לי שאת צודקת ויש משהו בקשר באינטרנט שמעמם עוד את "המציאות" ומאפשר לנו להצטייר טוב יותר מאשר מטפלים מצטיירים בטיפול פעמים רבות. יש משהו מבלבל במדיום הזה, והתייחסתי לזה בעבר, מבחינת הקלות היחסית במתן תשובות פה, לעומת בטיפול פנים מול פנים. בעניין התלות, התשובה היא שלמטפלים אין אינטרס מקצועי שמטופלים יהיו תלויים בהם. יש להם אינטרס ליצור ולבסס קשר אמיתי ומשמעותי, אבל זה דבר אחר מאשר תלות והאמצעי לכך הוא לא להיות נחמד בהכרח, אלא להגיע כמה שיותר לתחושה של "ביחד" ושל הבנה אמפתית בתוך החדר. ומעבר לכך, ברמה האישית? בוודאי שלמטפלים רבים יש מה להפיק מהתלות בהם, אם זה מבחינה כלכלית, או כחיזוק לאגו, או ממניעים אחרים. זה אולי מזעזע לקרוא את זה, אבל זה נראה לי כמו מניעים מציאותיים וטבעיים כל-כך שאין טעם להכחיש אותם או לטעון שהם אינם קיימים כלל. אבל, וזה אבל מהותי עבורי, כמעט כל ההכשרה הפסיכולוגית מכוונת לכך שלמטפלים תהיה מודעות למניעים אלה, ולכך שלמניעים הללו לא תהיה השפעה מעשית על התנהלותם בטיפול. שוב, זהו מצב אידיאלי, ובמידה זו או אחרת, מניעים כאלה עלולים לחדור ולהשפיע, אבל אני בכנות מאמין שבמקרה של הכשרה טובה ואחריות מצד המטפלים, הרי שההשפעה הזו היא מינימלית. שאלו אותנו פה, כמה פעמים, מה ההבדל בין מטפלים מאסכולות שונות ומרמות שונות של מקצועיות. על קצה המזלג, זה ההבדל בעיני: מטפלים מקצועיים יודעים לשים את החלק הארי של מניעיהם בצד לטובת המטופלים והטיפול, בזכות הכשרתם. המטפלים הלא מקצועיים עלולים להתקשות בכך יותר. להתראות דוד

28/01/2009 | 07:08 | מאת: ליהי

תודה. מאד מעריכה את הכנות. השאלה השאלתית הינה - איך מטופל יכול לדעת זאת... למשל אם מטפל מחליט שעליו להאריך את משך הטיפול מניחה שרק באינטואיציה? או שיש לך עצה אחרת.. תודה ויום נפלא

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית