מצוקה ארוכת שנים

אני בשנות ה20 המוקדמות, ויש לי כבר הרבה שנים בעיה שמחוסר טיפול כנראה הלכה והתפתחה. החל מגיל 12-13 , התחלתי לחוות את התופעה שנקראת "קרי לילה" או "שפיכה לילית". ברוב המקרים, השפיכה גורמת לי להתעורר מהשינה שניה לפני או תוך כדי מעשה. בתחילה התייחסתי אל העניין בשוויון נפש מסוים אבל העניין הוא שאני סובל משינה גרועה, ומה שקרה הרבה פעמים הוא שלאחר ההתעוררות, שבד"כ מתרחשת בשעות הבוקר המוקדמות מאד, אני מנסה להרדם שנית בלי לקום מהמיטה, אבל ההרגשה הלא נעימה שנוצרת בבגדי בעקבות קרי לילה (...) פשוט לא נותנת לי להירדם עד שאני חייב לקום מהמיטה להתנקות ולהחליף בגדים . פעולות כאלה ב5 בבוקר מעירות אותי לגמרי וכפי שאמרתי בכל מקרה תמיד קשה לי להרדם והרבה פעמים פשוט הגיע הבוקר והסתובבתי כל היום עם מינוס 2-3 שעות שינה יקרות. כל זה קרה לפני הרבה שנים. התופעה הציקה לי וחיפשתי פתרונות אפשריים. מהר מאד הבנתי שהתופעה קוראת לי ב99 אחוז מהמקרים בעקבות חלומות בעלי אופי מיני-אירוטי ולכן פתרון אפשרי יהיה אם לא אחלום חלומות כאלה. אני כבר לא זוכר איך זה קרה, אבל בשלב מסוים גיליתי שאם ממש לפני השינה אני מדמיין סיטואציות מיניות ו"מעלה אותם" אל פני השטח במוח שלי, הכוונה ממש להתרכז בהם ו"לראות" אותן בעיני רוחי, אין סיכוי שאני אחלום על מה שדמיינתי. האמת שבמשך השנים מצאתי לזה גם הסבר "מדעי" שהרי החלומות הם ה"ניקוי" של המוח מכל מה ששקע בתוכו במהלך הזמן, אם אני בעצמי מעלה את הסיצואציות מהתת מודע אל המודע ו"חושב" עליהן בפועל, המוח לא משתמש בהם בחלומות. אבל מעבר לכל הסבר מדעי המציאות היא ההוכחה החזקה ביותר שלי, אני משתמש בשיטה הזו כבר 8-9 שנים והיא עובדת מעל לכל ספק (אגב, היא עובדת לכל סוגי החלומות, אם למשל יש לי פחד ממשהו מסוים למשל מחטים, אם אדמיין מזרק וכו' לפני השינה, אין סיכוי שיהיה לי סיוט בנושא מזרקים). העניין הוא שהשיטה שבתחילה הייתה ממש תמימה יצאה מכל פרופורציה. בתחילת הדרך כש"גיליתי" את השיטה, הייתי שוכב לישון וממש שאני כבר במיטה הייתי מדמיין מס' סיטואציות במשך דקה-שתיים וממשיך לשינה. אבל ככל שעבר הזמן הקטע הזה של העלאת המחשבות לפני השינה הלך וגדל, אני לא אפרט פה את כל השלבים רק אגיע לתוצאה הסופית- מה שאני עושה היום: בכל לילה ולילה לפני שאני בכלל נכנס למיטה אני עומד במשך כ20 (!) דקות ומדמיין סט שלם וקבוע של מחשבות שאני פוחד "לחלום" אותן בלילה, לאחר מכן אני חוזר על כל הסט פעם שניה ורק אז אני הולך לישון אחרי כ30-40 דקות של "טקס" חשיבה, רק אז אני מרגיש שאני "מוכן" לשינה. העניין הוא שכל כך התרגלתי לקטע הזה שאם אני מפחית או מדלג על אחד הסיטואציוח זה פשוט לא נותן לי לישון, התפתח אצלי מן פחד כזה מהאפשרות שאחלום חלום מיני ואגיע לקרי לילה שאם אני לא מבצע את החשיבה הזו (היעילה! אני חייב להדגיש שהכל מבוסס על נסיון של המון שנים שהוכיח מעל לכל ספק שזה באמת מונע ב99 אחוז את החלומות)אני לא יכול לשכב בשקט. בשלב מסוים הבנתי שהעסק כבר גדל מעבר לכל פרופורציה ורציתי לנסות להקטין אותו בחזרה למימדיו. קיבלתי עצה שאמרה שהבעיה הבסיסית שבגללה בכלל הייתי מתעורר מהשפיכה היא רגשות אשמה ובושה בלתי מודעים שיש לי מחלומות מיניים ומפליטת זרע בעקבותיהם והפתרון הטוב ביותר הוא להשתחרר מהעקבות ולהיות משוחרר מבחינה מינית (לאונן וכו') העניין הוא שאני אדם מאמין ואמונתי לא נותנת לי לנהוג כך. אפשרות אחרת הייתה "תלך בכל הכח- לך לישון סתם וגם אם לא תישן כל הלילה, בסוף הגוף יעשה את שלו" יש ברעיון הזה 2 בעיות מבחינתי- 1. אני מפחד מהרעיון שלא אישן לילה שלם (איך אתפקד ביום שלמחרת? ומה אם לא ארדם גם למחרת? בסוף אני אגיע לאשפוז...) 2. ונניח שאחזור למצב התחילתי שבו הייתי מתעורר מהשפיכה ולא מצליח לחזור לישון- גם במצב הזה לא הייתי מרוצה. למרות שאולי אחרי הרבה פעמים הייתי כבר מתרגל לזה ולא מתעורר, אני מפחד לנסות. אני יודע שהסיפור ארוך ומורכב אבל בכל זאת הייתי שמח לקבל איזו חוות דעת למרות שמדובר רק בפורום וכו', איפה הטעות שלי, איך אני יכול להקטין ולפתור את מה שנוצר פה? אני יודע שהתשובה המתבקשת היא- תלק לטיפול, אבל הייתי מאד שמח אם היית יכול לעזור איכשהו גם בפלטפורמה זו.

שלום לך, אתה מתאר כיצד בעיה שהפריעה לך בגיל ההתבגרות הפכה לבעיה שמטרידה אותך על בסיס יומיומי ולמעשה פוגעת באיכות החיים שלך. אתה חי בהרגשה שאתה לא מרוצה מהמצב הקיים אבל חושש מאוד מה יקרה אם תפסיק. אני מבין מאוד את החשש שלך, בעיקר מאחר ושנים כה רבות התרגלת לטקס הזה. גם אני חושב שיש כאן ביטוי לדחפים לא מעובדים, אבל לדעתי ניתן להתמודד איתם גם בדרכים נוספות מעבר לאוננות או המנעות מוחלטת מהטקס. ניתן בתוך טיפול להבין איזלו רגשות ומחשבות זה מעורר בך, לראות האם ניתן להתמודד עם זה אחרת ובהדרגה להפחית את הטקסים ולראות כיצד זה משפיע עליך. אני שומע את החשש מטיפול, והרצון להיעזר באופן מיידי דרך הפורום, אבל להערכתי נכון דווקא לא לעבוד עם פתרונות מיידיים אלא לעבד את הרגשות שלך באופן הדרגתי יותר. דרור

אומר לך את האמת, יש לי בעיות (גם) עם טיפול פסיכולוגי. טיפול פסיכולוגי פרטי הוא עניין יקר כלכלית שאני לא יודע אם אני יכול לעמוד בו. טיפול פסיכולוגי מסובסד ע"י קופ"ח לכאורה מקל את הבעיה הזאת אבל הוא מחייב תיעוד של הטיפול (או לפחות הדיאגנוזה) בתיק הרפואי שלי. מקומות עבודה רבים דורשים חתימה על ויתור סודיות רפואית (כבר דרשו ממני פעמיים) וממש נראה לי לא לעניין שהמעסיק יראה את ההפרעות הפסיכולוגיות של המועמד לתפקיד. איזה מוצא יש לי?