שאלה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

18/12/2008 | 22:01 | מאת: נטלי

היי איזה מרכיבים בהפרעת אשיות גבולית חייבים להתקיים כדי שאדם יאובחן כסובל מהפרעה זו? תודה

לקריאה נוספת והעמקה
18/12/2008 | 22:13 | מאת: ד"ר מלי מרקיביץ

שלום נטלי. חיפוש פשוט בגוגל יוכל לתת לך מענה מהיר. לילה טוב, מלי.

18/12/2008 | 23:05 | מאת: נטלי

אני הייתי במצוקה נפשית מגיל 15 בערך ולא הייתי פנויה לגבש את הזהות שלי, פניתי לטיפול בגיל 25. יכול להיות שאי יציבת בזהות נובעת מהסיבה הזו?

18/12/2008 | 23:03 | מאת: נטלי

מהחומר שקראתי באינטרנט, הבנתי שלא כל הסימפטומי הקיימים חייבים להתקיים. אני שואלת כי אני כבר הרבה שנים בטיפול ואובחנתי כסובלת מדיכואון ואח"כ חרדה ואז נוספו מחשבות אובססיביות. לאחרונה אני מרגישה רע והמטפל שלי חושב על כיוונים אחרים של אבחנות, אולי לכיוון של חרדה כללית. מה שבולט אצלי שאני חווה הרגשה של התפרקות הזהות שלי לעתים מאוד קרובות - שאני כל פעם צריכה חהגדיר לעצמי מחדש מה אני ומי אני. האם זה יכול להיות גם אופייני לחרדה או מחשבות אובססיביות? ועוד דבר שאני מרגישה הוא שינויים במצב רוח - לפעמים הוא משתנה כמה פעמים באותו היום ולפעמים יש שינויים פעם בכמה ימים.אך אני חושבת שזה מצב שאני חרדה או מדוכאת ממשהו וכאשר אני נעזרת בשיטת קוגניטיבית התנהגותית אני מצליחה לצאת מהמחשבות המלחיצות. אני לא מרגישה שיש לי צורך להיות בקשר אינטנסיבי עם אנשים, קשר ברמה שהוא חונק. אני חושבת שאין לי התנהגויות אימפולסיביות. יש לי נטיה לחשיבה בשחור לבן אך זה לא בהכרח אופייני להפרעת אשיות גבולית. האם לאחר טיפול של שש שנים, המטפל יכול לדעת ברמת ודאות סבירה אם יש לי הפרעת אשיות גבולית או שיכול להיות שיש חלקים מסוימים שאני כל כך מחביאה שהוא יכול להתבלבל? תודה

19/12/2008 | 21:15 | מאת: ד"ר מלי מרקיביץ

שלום נטלי. אני תוהה מדוע את כ"כ עסוקה בשאלת האבחון, מדוע זה הופך לעניין כ"כ משמעותי. אני חושבת שאבחון נועד ליצור שפה משותפת, אחידה, ברורה, ורלבנטי יותר לתחום הפסיכיאטרי, בו צריך להתאים את התרופה המדוייקת. בפועל, כמובן שהרבה מן האנשים אינם הסטראוטיפ של האבחנות, ומראים מורכבות יותר גדולה. בעיני, בייחוד במקרים הפחות ברורים, התעקשות על אבחנה מדוייקת מצמצמת, מכניסה את המורכבות, העושר והייחוד למסגרת ומשטיחה אותם. אני חושבת שיותר משמעותי יהיה להתייחס ולהבין את הצורך שלך באבחנה. לילה טוב, מלי.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית