...

מנסה לא להתייאש. באמת. היום היה קצת אחרת... היא נסתה למשוך אותי למקום שבו אגיד לה, מה לדעתי קרה לה (שוב!) מולי בשבוע האחרון. סירבתי. פשוט סירבתי. היא שאלה אם אני חושבת, שהיא איבדה את הסבלנות. עניתי לה "אם ככה את אומרת..." היא ענתה שהיא לא אומרת, שהיא שואלת... לא עניתי לה. נמאס לי מזה. יש גבול גם לשיתוף הפעולה שלי עם כל הפעמים שהיא freaking out... היא דיברה פעמיים עם הפסיכיאטר... כשהגעתי אליו השבוע הייתי מלאת היסוסים וספקות... לפי מה שהיא אמרה לי, התמונה שהצטיירה אצלו - כתוצאה מהדברים שהיא אמרה לו - היא שאני בוודאי לגמרי out ולא רק שירדתי מהפסים, אלא גם התרחקתי מהם אלף שנות אור... ואז הבנתי, שהוא לוקח את הדברים שלה בערבון מוגבל. כל-כך הוקל לי. אמרתי לו שהיא כבר שבועיים לוחצת על ECT, ושציפיתי לשמוע ממנו שזה הפתרון. הוא אמר לי, שמותר לה להגיד את זה, אבל הוא הרופא והוא מחליט וזה עדיין לא הפתרון. עדיין לא... שתי הפגישות האחרונות אצלה היו, שוב, דם ואש ותמרות עשן... נשמע דרמטי אבל זה נכון... ביום שלישי, בערך 3/4 מהפגישה היא זעמה עליי. לאחר מכן היא הצהירה "די. אני לא מתרגזת יותר!" ואז התחילה להסביר לי שהיא בעצם כבר לא יודעת מה לעשות. שנוכח המצב היא מרגישה תסכול ועצב... ואז התחילה לבכות... ואז עברנו את השלב הזה... עברנו לשלב ה"אני מתקשרת, מיד אחרי שאת יוצאת מפה, לפסיכיאטר, כדי לדווח לו על הפגישה הזו. ואני אומרת לו שככה אני לא מוכנה להמשיך! ואת תלכי אליו, ואת תגידי לו שאת רוצה ECT!"... כן, ממש רצתי אליו בתחינה נואשת שזה מה שאני רוצה. אתמול היתה פגישבה נוספת של קריזה מתמשכת עליי... נשארתי אדישה אל מול הזעם הזה. כבר לא מפריע לי יותר. והיום... שוב ד"ר ג'קיל... רק שהפעם אני נותרתי עם השיתוק והשתיקה... מה כבר יכולתי להגיד כשבעצם אני לא יודעת, מה יעורר את הזעם מחדש? לא אכפת שהיא מתרגזת... אבל לא בשביל זה אני באה... מלי, אמרת פעם למטופל (לא חשבת בינך לבינך, אלא ממש אמרת) - "אני כבר לא אוהבת אותך, כבר לא אכפת לי ממך ולא אכפת לי אם תשב ותשתוק פגישה אחרי פגישה"?

twisted mind שלום. נשמע שיש הרבה עוצמות בטיפול, והרבה חלוקה של "טוב" ו"רע", ושל "טובים" מול "רעים". אני שומעת כמה כאב וכעס יש מול הטיפול, אבל בטוחה שאת מחזיקה גם רגעים אחרים, נוספים שלכן יחד, ואולי אלה הם שמאפשרים את המשך הקשר גם כשיש משברים וסערות וכשנדמה שלא ניתן יהיה להתגבר עליהם. נשמע שהרבה דברים קורים לשתיכן בקשר, ושאולי לפעמים חלק מהקונפליקטים והסערות שמתחוללות בתוכך מבוטאים דרכה - דרך כעס עליה, הפחד, הזעם, ואולי עוד רגשות. נראה לי חשוב להבין את זה יותר, לראות את זה בהקשר של קשרים אחרים שאת יוצרת בחייך, וגם, אולי, להבין יותר טוב מה את כן מקבלת שם. מקווה שבהמשך יהיה לכן יותר פשוט, ושתרגישי טוב יותר, מלי.