יאוש מהחיים

שלום רב יש לי בעיה רצינית, עם בתי שהיא בת 23. כבר למעלה מ5 שנים שיש לה התפרצויות זעם עם אלימות, ולפעמים על דבר הכי שטותי. השבוע היה משהוא רציני, עם אביה, שביקש ממנה להוריד את הרגליים מהשולחן, וזה התפתח, לתגרת ידיים. אציין שזאת בחורה שסיימה את לימודיה בהצטינות והיא מקובלת בחברה. אבל בבית מגיל 13 ועד היום, המצב לא טוב. לא מעניין אותה כלום, לא תורמת בדבר, לא עוזרת, ומקבלת הכל באפשרויות שלנו. בני לבין בעלי גם אין יחסים טובים, אבל אף פעם לא הגענו לאלימות. אני במצב נפשדי רע מאד מהמצב, והייתי רוצה לשמוע, לאן כדאי לפנות שיהיה טיפול אישי לבת, וגם לנו כמשפחה. בתודה מראש האמא שמיואשת מהחיים

שלום אימא. נראה שהמצב אצלכם בבית יוצא מכלל שליטה, ומגיע למקומות שחשוב לשים בהם קו אדום. מה שאת מספרת על מה שקורה עם בתך מטריד מאוד בשני הבטים - ראשית, נשמע שאתם סובלים, ושהמצב יכול להתדרדר עד לרמה בהחלט מסוכנת ושאסור להסכים לה. שנית, ייתכן והאלימות שבתכם מציגה מבטאת מצוקה שחשוב לטפל בה. אני מציעה לך לפנות לטיפול, אולי כדאי לחשוב על טיפול משפחתי, אבל ראשית חשוב שיהיה כזה, ושם, ביחד עם איש מקצוע, תוכלי לאט לאט לטפל בבעיות - אלה של הבית, ואלה שלך. שיהיה המון בהצלחה, מלי.