בעיה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

19/10/2008 | 14:46 | מאת: חסוי

שלום!! אני בת 17 ואני חולה במנייר. אני יחסית בהתחלה של המחלה ועדיין לא כל כך רגילה אליה.. יש לי לפעמים התקפים של סחרחורות וגם אם אין אני כל הזמן פוחדת שיהיה(אני גם בטיפול פסיכולוגי). יש לי עוד שבועיים בערך טיול שנתי וממש ממש לא בא לי ללכת אני ממש פוחדת שיהיה לי משהו בטיול.הבעיה היא עם חברות שלי, לא סיפרתי להן את זה וגם אני לא מתכוונת לספר. הבעיה שהן שואלות אותי למה אני לא באה ואומרות לי שאני סתם בדיכאון ושאני יצורה שאני לא באה. אני לא יודעת כבר איזה תירוץ להגיד להם ואין לי כח לשאלות ולהטפות שלהם.. ויש לי גם בעיה עם ההורים.. אני פוחדת להגיד להם שאני לא רוצה ללכת כי אני יודעת שהם לא יבינו אותי ויגידו לי שטויות תלכי תהני וממש ממש אין לי חשק ללכת ואין מצב שאני הולכת...מה אני יכולה לעשות???

לקריאה נוספת והעמקה
19/10/2008 | 22:43 | מאת: דרור שטרנברג

שלום לך, נשמע לי שמעבר למחלה את מרגישה בודדה מאוד. את מרגישה שיש לך התלבטויות פנימיות שאין לך עם מי לחלוק מלבד אולי עם המטפל. אני מאוד יכול להבין את החשש שלך, שלא יבינו אותך, אולי אפילו יתרחקו ממך ואת מעדיפה לשמור את זה בסוד. אני לא יכול לומר לך שלא לעשות זאת, אבל אני כן אחשוף את דעתי האישית. לטעמי השארת משהו כזה בסוד, רק אצלך קשור מעורר בושה בעצמך, אגב לדעתי לא מוצדקת - את לא אשמה במחלה שלך. הסוד גם דורש אנרגיות רבות על מנת להשאירו בסוד, אנרגיות שלא תמיד יש במיוחד כשמרגישים דכאון. אני לא יודע מה את יכולה לעשות עם החברות עלמנת שלא ישאלו שאלות, אבל אני חושב שלמענך חשוב שתנסי לא להישאר עם זה לבד, זה עול לא לא פשוט. דרור

19/10/2008 | 23:03 | מאת: חסוי

דרור תודה רבה על התשובה עזרת לי מאוד ודרך אגב הרגשתי שאתה ממש מבין אותי ומוציא לי את המילים (שלי כל כך קשה להוציא) מהפה.. תודה רבה!!!!:):):):):):)

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית