טיפול תלות ומה שביניהם

היי מלי , אני לא יודעת אם את זוכרת (בכל זאת עבר שבוע שלם:) , כתבת לי שבוע שעבר על איך מפסיקים לפחד , אז קודם כל תודה רבה על התשובה , השבוע ניסתי "לעזוב את דופן הבריכה " למרות הפחד הנוראי שבטביעה , אם הצלחתי "לשחות " אני אדע רק בעתיד , אבל באמת תודה על התשובה הצלחת לבחור במילים הכי נכונות ולשלוח לי קצת אומץ והבנה :) . דבר נוסף שרציתי לשאול הוא על תלות בטיפול , אני מאוד מרגישה תלוייה בפסיכלוגית שלי , היא כל הזמן נמצאת לי בראש , ואני לא מצליחה להבין את זה , יש לי המון חברים , ואני לא פיתחתי לתלות כזאת באף אחד . שאני מגיעה לפגישות אני לא תמיד מדברת , וגם אם כן שאני שם אני לא מצליחה להבין למה אני כל כך מחכה לפגישות , אבל בין הפגישות אני מרגישה שאני פשוט לא יכולה לדמיין את חיי בלעדייה , איך אפשר להבין את זה , והאם יש סיכוי שאי פעם זה יעבור ?! (איך אפשר לדעת אם יש הפרעת אישיות תלותית , הפסיכו' שלי לא מוכנה לדבר איתי בהבחנות )

שלום מישהי. קודם כל שמחה שעזרתי, ושיכולת להשתמש במילים שלי ולהפוך אותן לשלך. בשאלה שלך היום את עסוקה בנושא התלות, ונשמע שהמצב הזה, שהמטפלת שלך בראש שלך, מאוד מדאיג אותך. אני תוהה ממה את מוטרדת. מדוע התחושה הזו, שהמטפלת שלך "הולכת איתך לכל מקום" נחווית עבורת כבעייתית ומעיקה. אני רוצה לחשוב איתך דווקא על התרומה והערך שבכך: נשמע שהצלחתן להפוך את הקשר ביניכן למשמעותי, קרוב, כזה שמצליח ללוות אותך גם בהעדרו הפיזי. בעיני, היכולת שלך לחשוב, להזכר, אפילו לדבר עם המטפלת שלך בעולמך הפנימי הוא הישג חשוב: נראה שבהדרגה המטפלת שלך הופכת להיות מופנמת בתוכך, ושאת יכולה להפוך כבר את הקול שלה- הקול שהוא בוודאי אמפתי, דואג, מרגיע, מקנה משמעות, לקול שהוא כבר שלך, קול פנימי שמובנה בתוכך, והולך איתך לכל מקום. אני תוהה מדוע כל אלה נחווים עבורך כמסוכנים, ומניחה שבכך את מספרת עד כמה תלות, קרבה, קשר קרוב יכולים להיות כואבים ומסוכנים, ועד כמה, עבורך, להכניס אדם משמעותי לחייך, לעולמך, למחשבותייך, יכול להיות בחוויה שלך בעל פוטנציאל הרסני. כמו תמיד, נראה לי שתוכלי לחשוב על כך לעומק אם תשתפי את המטפלת שלך בתחושותייך, ובוודאי יחד תוכלו להבין יותר מה העיסוק באותה תלות מייצגת עבורך. בהצלחה, סופ"ש מוצלח, מלי.

היי מלי .. , אני ממש לא מרגישה שזאת תלות בריאה , להפך זה כמו סוג של אובססיה , אני ממש מרגישה צורך ליצור איתה קשר (אני נלחמת עם עצמי שלא לעשות את זה ..אני יודעת שהצורך שלי הוא מטרד בשבילה , אז אני נמנעת ) וזה לא שיש לי משהו להגיד לה , אני יכולה לחכות שבוע לפגישה ואז לשתוק אבל אין מצב שאני אבטל (כי אני ממש לא מסוגלת אפילו לחשוב על זה ) . אני בעצמי לא מצליחה להבין למה זה ככה , בכמעט שנתיים שאני בטיפול אני לא מדברת הרבה , אני לא מרגישה שהצלחתי לפתור בעיות שהיו לי , אבל לא יכולה לראות את חיי בלעדייה , איך אפשר לגרש את התלות הזאת?(ואני כן משתפת אותה בתחושות שלי בנושא ) , תודה :) והמשך חג שמח !