סוף לחיפוש
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
דוד שלום, אולי לא היית מעורב בתכתובת האחרונה , אבל מרגישה שאני בסוף מסע החיפוש שלי וזה גורם לי לנוע בין תחושה של אי שקט פנימי וחוסר יכולת להיות ולסבול את עצמי, לבין תחושה של "down" נוראי. כבר לא יודעת מה עדיף, אך בכל מקרה מרגישה שזה כבר לא נתון לבחירתי. אולי זה נשמע פרימיטיבי אבל - כאילו קוללתי! ביקשתי ספר "הוראות הפעלה" (בנוסף ולא במקום טיפול)-- איך לעזור לעצמי ברמה המעשית, כי מרגישה שהטיפול לא מספיק לי. רוצה שההידרדרות הזאת תיפסק. - מרגישה כמו במפולת - גם מתגלגלת במדרון תלול וגם מקבלת מכות מהסלעים המתגלגלים סביבי ועליי והתחושה נוראית. חיפשתי עוד דרכים אבל אני כבר בדרך לסוף המסע.. למסקנה שאפסה כל תקווה ואולי שם אמצא את השקט - בתחתית, בקרקעית התהום
שלום ל-X באמת לא הייתי מעורב בתכתובת, אבל אני מבין שאת בעיצומו, או לקראת סיומו, של מסע מפרך ושאת לא מרגישה עוד בשליטה עליו- את מתנהלת על-ידי כוח אחר ולא מרגישה שולטת או מנווטת את התנועה לכיוון הרצוי לך. והתחושות הן של חוסר אונים וכאב. אני יכול רק לקוות שהתחושות הקשות האלה הן מסמן של הדבשת האחרונה לכרגע, של עוד קושי שנותר לך לעבור ושאחריו תמצאי הקלה, ולא מתוך הגעה לקרקעית התהום, אלא מתוך פרפסקטיבה ויכולת להעריך את מאמציך ואת הנחישות שלך להמשיך במסע, לא לוותר. בהצלחה דוד
לדוד , לא הבנתי למה התכוונת במילים: "מסמן של הדבשת האחרונה לכרגע"? אולם הבנתי את הנימה הכללית של דבריך שמנסה לעודד. אך משום מה נותרתי בהרגשה שתשובתך לא אישית וקשובה, כמו תשובותיך בדרך כלל, לא באמת קלטה את היאוש שאני שרויה בו. לא מרגישה שנותר רק עוד קושי אחד, כפי שאמרת, אלא שעברתי קשיים אבל הערימה, במקום להנמיך קומתה, רק תופחת ותופחת (כמו משכנתא..) דוד, מקוה שתסלח לי. מצאתי לי עיתוי להעביר ביקורת בערב יום כיפור ומתנצלת שאני ככה. ואולי תכעס ולא תעלה בכלל את ההודעה... יש לי כשרון לעורר כעס אצל אנשים ודווקא אצל אלה שאוהבת במיוחד ואולי מכירה אותך יותר משאתה אותי, בגלל ריבוי הזהויות שרכשתי לי כאן ויודעת שתמיד אתה שופע חום ואמפתיה בתשובותיך ולכן - ס ל י ח ה. ואולי בשלב זה כל תשובה שהייתי מקבלת הייתה מאכזבת , כי רוצה הכוונה מעשית וכועסת על עצמי שלא יודעת להגיד לעצמי: "תעשי אחת שתיים שלוש" ולא שהכל יסתדר, אבל תרגישי הקלה ואם בכל זאת , אתה מכיר ספר שיכול לסדר לי את המחשבות והרגשות ולהחזיר אותי לחיים - או תרגילים שיחזירו לי את השליטה על התנודות הקיצוניות האלה בין מוות לחיים כי לא רוצה להגיע לעזרה תרופתית , לא אוכל לשאת זאת. שוב סליחה אם פגעתי , כי זה מה שקורה לי כשמתכוונת להחמיא... ותודה בכל מקרה על הכל (ויש הרבה). xרוניx