זכויות האדם שלי

לפני הרבה מאוד שנים עברתי טראומה קשה ונפגעתי באונה פרונטאלית שמאלית (ראש במקום במח שאחראי לתפקודים גבוהים)קיבלתי שיקום נוירוקוגניטיבי -ריפוי בעיסוק רק בתקופה שהייתי בבית החולים. בגלל שיחה של הפסיכולוגית מבית החולים עם אימי+מכתב שאמא קיבלה ביד מהפסיכולוגית והפנתה אותו להיכן שהפסיכולוגית אמרה לה, מאז השחרור מבית החולים ובהמשך כנערה וכבחורה קיבלתי טיפול פסיכולוגי כשיקום והתנגדתי לזה ובכל זאת נאלצתי לקבל שיקום פסיכולוגי וטיפול פסיכולוגי במשך הרבה מאוד שנים בלי שיקום אחר לפגיעה המוחית חוץ ממעקב ותרופות במשך תקופה אצל נוירולוג. שיקום נוירוקוגניטיבי מאוחר ומוגבל בזמן, הצליחתי בבגרותי לאתר ולקבל, אבל הפסדתי המון בשעה שיכולתי לקבל יחס וטיפול אחרים. בנוסף, קיבלתי פיצויים אבל באפוטרופסות שלאחר שנים וקשיים והוצאות ומאבקים בתוך המשפחה הצלחתי לבטל. בזבתי בגלל זה המון שנים והפסדתי המון מעצמיוהצטערתי וסבלתי מאוד. בזמנו קיבלתי פיצויים באפוטרופסות. אמרו לי שהמקסימום שאני יכולה לעשות זה לבטל את האפוטרופסות. ביטלתי אותה , ואני יותר כועסת ככל שעברו השנים ויותר מבינה מה הפסדתי עבור נזיד עדשים שלא אני רציתי בו. זכויותי רמוסות כאדם. איפה היושר של הפסיכולוגים השונים שטיפלו בי? למה מתקיים מוסד שמנוהל בידי פסיכולוגים וממומן מכספי ביטוח לאומי ומכספי הפיצויים של אנשים שנפגעו קשה מאוד? אני שואלת ברצינות .

שלום פופי. המכתב שלך מעט מבולבל, ואינני בטוחה שהבנתי את השתלשלות הענייינים, אבל אני שומעת את סערת הנפש שאת נמצאת בה ואת הכעס. אינני מבינה אם ביקשת טיפול פסיכולוגי ולא זכית לכך, או להיפך, אבל אני מרגישה שאולי כעת, דרך השאלה הזו והפנייה לפורום, את מגששת אחר דרך אחרת להבין מה עברת, ואולי עדיין עובר, עלייך, ואני מזמינה אותך לכתוב על כך יותר. בינתיים סופ"ש מוצלח, מלי.

שלום יתכן והמכתב שלי מעט מבולבל אבל כתוב בפירוש שקיבלתי טיפול פסיכולוגי כשיקום ושהתנגדתי לזה. זכויותי רמוסות כאדם בגלל שהשיחה של אמא שלי עם הפסיכולגית מבית החולים+המכתב שנתנה לה אותה פסיכולוגית והגיע גם לביטוח לאומי, מנע את הפניה המתבקשת של אמא לקופת החולים במקום מגורינו אז ואת השיקום שהגיע לי בהפניית מרפאה בעיסוק מבית החולים, שגיליתי את כל זה אחרי שהתאפשר לי והעזתי אחרי שנים רבות לעשות בירורים בעצמי. אני בכלל לא מחפשת דרך אחרת להבין מה עברתי. אני מבינה. כאמור, אני מבקשת לדעת איפה היושר של הפסיכולוגים השונים שטיפלו בי? למה מתקיים מוסד שמנוהל בידי פסיכולוגים וממומן מכספי ביטוח לאומי ומכספי הפיצויים של אנשים שנפגעו קשה מאוד? מה שאני מרגישה אני יודעת, ופרשנות פסיכולוגית להרגשתי מעולם לא היתה דבר שחיפשתי.אפילו כאן יכולת לראות/לקרוא שפרשנות כזאת יכולה להיות לא מדוייקת. ועל אחת כמה וכמה כשהתקשיתי לנסח את עצמי וחוות דעת פסיכולוגיות למכביר נכתבו בשמי. מצפה לתשובתך על שאלותי ( איפה היושר של הפסיכולוגים השונים שטיפלו בי? למה מתקיים מוסד שמנוהל בידי פסיכולוגים וממומן מכספי ביטוח לאומי ומכספי הפיצויים של אנשים שנפגעו קשה מאוד) תודה , המכתב הקודם שלי היה: לפני הרבה מאוד שנים עברתי טראומה קשה ונפגעתי באונה פרונטאלית שמאלית (ראש במקום במח שאחראי לתפקודים גבוהים)קיבלתי שיקום נוירוקוגניטיבי -ריפוי בעיסוק, רק בתקופה שהייתי בבית החולים. בגלל שיחה של הפסיכולוגית מבית החולים עם אימי+מכתב שאמא קיבלה ביד מהפסיכולוגית והפנתה אותו להיכן שהפסיכולוגית אמרה לה, מאז השחרור מבית החולים ובהמשך כנערה וכבחורה קיבלתי טיפול פסיכולוגי כשיקום והתנגדתי לזה ובכל זאת נאלצתי לקבל שיקום פסיכולוגי וטיפול פסיכולוגי במשך הרבה מאוד שנים בלי שיקום אחר לפגיעה המוחית חוץ ממעקב ותרופות במשך תקופה אצל נוירולוג. שיקום נוירוקוגניטיבי מאוחר ומוגבל בזמן, הצלחתי בבגרותי לאתר ולקבל, אבל הפסדתי המון בשעה שיכולתי לקבל יחס וטיפול אחרים. בנוסף, קיבלתי פיצויים אבל באפוטרופסות שלאחר שנים וקשיים והוצאות ומאבקים בתוך המשפחה הצלחתי לבטל. בזבתי בגלל זה המון שנים והפסדתי המון מעצמי והצטערתי וסבלתי מאוד. בזמנו קיבלתי פיצויים באפוטרופסות. אמרו לי שהמקסימום שאני יכולה לעשות זה לבטל את האפוטרופסות. ביטלתי אותה , ואני יותר כועסת ככל שעברו השנים ויותר מבינה מה הפסדתי עבור נזיד עדשים שלא אני רציתי בו. זכויותי רמוסות כאדם. איפה היושר של הפסיכולוגים השונים שטיפלו בי? למה מתקיים מוסד שמנוהל בידי פסיכולוגים וממומן מכספי ביטוח לאומי ומכספי הפיצויים של אנשים שנפגעו קשה מאוד? אני שואלת ברצינות .