ייאוש

אני מיואשת מהחיים, כלומר בסה"כ מתפקדת כי חייבים אבל אין לי שמחת חיים כמו פעם אולי כי אני רווקה בת 36 ולא מצליח לי זוגיות ויש לי גם חרדת נטישה. לדוגמא החבר שלי עומד לחזור לגרושתו כי יש שם בלאגן עם הילדים ואני ממש מתחרפנת, מתקשרת אליו כל הזמן, מאיימת עליו ומפחדת להישאר לבד למרות שאני לא ממש אוהבת אותו. בעבר הייתי בולימית. ידיד המליץ לי על ציפרלקס אך האם זה עובד גם אם לא ממש בדיכאון קליני אבל ישנן חרדות לא להישאר לבד וגם נזכרתי שאני שוטפת ידיים הרבה כי אני נגעלת ללחוץ ידיים לאנשים ולגעת בידיות של הדלתות בעבודה. האם זה חרדה והאם כדאי לקחת ציפרלקס לתקופת ניסיון? תודה

שלום לך, כינית עצמך בכותרת "מיואשת", ואכן נשמע שאת חשה מצוקה רבה. אני שומע אותך בודדה מאוד, חוששת לאבד שוב ומתקשה להבין את העוצמות של הקושי הזה, שהרי את אומרת שאת לא ממש אוהבת אותו. אבל ייתכן שכפי שאמרת הפחד הוא לאבד, להינטש להרגיש בצד ולא רצויה. זוהי אכן תחושה קשה ואני יכול להבין את הרגשת הייאוש שאוחזת בך. נראה לי שיש טעם לנסות ולהבין מהיכן הפחד לאבד ולהינטש, לראות האם את יכולה להרגיש אחרת, כלומר שהנטישה לא מחכה מעבר לסיבוב ודורשת כוננות מתמדת כלפיה, אולי גם לנסות ולראות האם את נכנסת כחלק מצורך לשחזר משהו מהעבר, למצבים בהם הסבירות שתנטשי גבוהה יותר. העצם אני ממליץ על כניסה לטיפול אישי בשיחות. לגבי השימוש בטיפול תרופתי, הוא יכול לסייע אך לגבי איזה טיפול יש לקחת ומה המינון אם יש צורך בו אני ממליץ להתייעץ עם פסיכיאטר. דרור