טיפול במגע בטוח

שלום מלי, אני בטיפול כבר כמעט 3 שנים. לאחרונה אני מצליחה להעלות שברי זכרונות של חוויות מיניות שנכפו עלי בילדות המוקדמת. כמובן שאני עוברת תקופה לא כל כך טובה, כי העיסוק בזכרונות הללו גורם לי לקשיי שינה, ולכל מיני תחושות פיזיות לא נעימות. אני די מצליחה לדבר על הדברים, אם כי לפעמים היא אומרת שאני מדברת מתוך ניתוק, והיא מנסה לשקף לי את המקומות האלה ולחבר אותי חזרה כשזה קורה. אני בשנות העשרים המאוחרות, ומעולם לא הייתה לי מערכת יחסים זוגית, אני נמנעת בכפייתיות מלהגיע למצבים שעלולים להיות מיניים. בעבר חשבתי שטיפול מיני יפתור את הבעיה (לא קישרתי לזיכרונות) והייתי בטיפול אצל מטפל מיני, ועם סרוגייט. הטיפול הוכרז כמוצלח, אבל לא היה שום שינוי בדפוסי ההמנעות שלי ולכן הגעתי למטפלת הנוכחית. לאחרונה אני מרגישה שהטיפול בשיחות לא מספיק לי. קראתי קצת באינטרנט ומצאתי שיש שיטת טיפול שנקראת "מגע בטוח" שמאוד עוזרת לאנשים שעברו טראומה מינית. העלתי את האפשרות לשילוב שני הטיפולים, אבל המטפלת שלי היתה נגד. מה את חושבת על השילוב בין טיפול במגע לבין טיפול בשיחות? אין לי כל כוונה לעזוב את המטפלת או להחליף אותה, אני מדברת על הוספה של טיפול במגע לטיפול בשיחות. האם את יכולה להמליץ על שיטות אלטרנטיביות שידועות כמסייעות בהקלה של סימפטומים פיזיים הקשורים לחוויה של התעללות? ובכלל, אודה לך לכל מחשבה שעולה בך בנוגע למצבי. ערב נעים, רונית

שלום רונית. אינני מכירה את השיטה שסיפרת עליה, אבל אני רוצה לשתף אותך במחשבות שעלו בי סביב מה שתיארת. סיפרת שאת נמצאת בנקודה משמעותית, גם אם קשה ומכאיבה מאוד, בטיפול. את מתארת תקופה שבה את מצליחה, לראשונה בחייך לגעת בזכרונות שהודחקו, ולקשר ביניהם לבין קשיים בחייך. טיפולים קודמים שעברת לא קידמו אותך בנקודה הזו, ונשמע שהחוויה הטיפולית כעת חדשה וחשובה. לפיכך אני שואלת את עצמי מדוע דווקא כעת את מבררת לגבי טיפולים נוספים, אחרים. אני תוהה אם בכך את מסמנת, לך ולמטפלת שלך, את הצורך שלך בהחזקה הדוקה, צמודה ותכופה יותר. האם את מספרת כך על הקושי לתת אמון, על אינטימיות שאת חשה צורך לסדוק או להפר, על מקום קרוב שמתחיל להחוות לא רק כעוזר ומקדם, אלא גם כמלחיץ וחלקי לצרכייך. אני שומעת אותך מתקשה לסמוך, להאמין שגם אם מדובר בדרך ארוכה וקשה, השינוי המיוחל יגיע בסוף. אני חושבת שאלה שאלות שחשוב שייעלו בטיפול, ושיעזרו לך להבין יותר טוב מהו הדפוס שאת מפעילה בקשרים, מפני מה את חוששת, ומה האמצעים שאת נוקטת כדי להמנע מכך. אני חושבת שחשוב לשמור על האינטימיות והייחודיות שנוצרה בטיפול, ועם זאת לתת לשאלות הללו מקום, מתןך הנחה שהן משקפות תהליך שאת עוברת. בהצלחה, מלי.

ערב טוב מלי, קודם כל אני רוצה להודות לך על התשובה המפורטת. רק לידע כללי, יש פה הסבר על מגע בטוח - http://www.macom.org.il/safe-touch.asp הנחתי שתקחי את הכיוון של בדיקה איתי מדוע דווקא עכשיו זה עולה, ורציתי אולי לפרט קצת כדי לכוון למקומות שעדיין נותרו אצלי ללא מענה. זו אינה הפעם הראשונה שאני מעלה את האופציה לשילוב של טיפול במגע. זה כבר עלה בעבר בתקופות סוערות יותר בטיפול, והמטפלת נימקה את התנגדותה בכך שהיא חושבת שזה יציף אותי יותר מידי. אז הסכמתי איתה בסופו של דבר, והעלנו את התדירות של המפגשים לפעמיים בשבוע. היום אני נמצאת במקום אחר, אני חזקה הרבה יותר, מסוגלת להכיל את מה שעולה בי בצורה טובה יותר, ובמסגרת ההתמודדות שלי עם ההמנעות, אני מוצאת שאני מחפשת את המגע, אבל מבועתת מהאפשרות שאמצא את עצמי במצב בו לא אוכל לשלוט בקצב ההתקדמות. כמו כן, הרבה פעמים עולים בי זכרונות פיזיים שמחזירים אותי לגמרי לטראומה המקורית, גם כשזה חיבוק חברי מאדם שאני סומכת עליו. לכן עלתה בי המחשבה לנסות ולטפל בזכרונות הגופניים במסגרת טיפולית, כי אני לא מרגישה שאוכל לעשות זאת בקשר זוגי רגיל. כל השאלות שהעלת בתשובתך מדוברות ביני לבין המטפלת מאז העלתי את הנושא לראשונה. אשמח למחשובותייך... שבת שלום רונית