שלושה חודשים גרועים..

שלום, אני נער בן 16 ומזה כמעט שלושה חודשים אני כבר לא עצמי. זה התחיל בימים הראשונים של חודש יוני, בהם הייתי חש בתחושות מוזרות לפני השינה, כמו ריחוף ואיבוד הרגשה בגוף ( לא איבוד תחושה, פשוט הרגשה כאילו הגוף לא נמצא ומרגישים רק את הנשימה והדופק ). אט אט התחושות התפתחות ללחצים בראש, חוסר איזון, חוסר ריכוז, כובד בראש וכל מיני תחושות מוזרות כאלה שהיו לי בראש. לאחר חודש בערך שחייתי עם כל התחושות המוזרות ( שהן רצופות אגב, ממתי שאני קם עד מתי שאני נרדם ) החלו להופיע גם כאבי ראש באזורים שונים. פעם בצדי הראש ופעם מאחורי הראש. שבועיים בערך לאחר כאבי הראש הופיעו גם כאבי גב, חזה, כתפיים, ובעיקר ברגלים ובברכיים. הכאבים אמנם לא חזקים ובעוצמה קלה-בינונית, אך הם מאוד מאוד מטרידים. כמו כן, אני לפעמים מאבד תחושה ברגליים, וכן אני מרגיש חולשה ביד שמאל. רופא המשפחה טוען ש"אין מחלה שבה הכל כואב", נוירולוג בדק אותי פעמיים ומצא גם הוא שהכל תקין ( למרות שהבדיקה היתה די קלילה ומהירה ) ורופא עיניים קבע גם הוא כי הכל תקין. כמובן שעם כל הכאבים החל מצבי הנפשי גם להתדרדר. נהייתי היפוכונדר, פתאום כל כאב מפחיד אותי מאוד, אני עוסק הרבה בבריאותי ולא עובר עליי יום רגוע אחד. אני רוצה לציין שכשכל התופעות המוזרות התחילו, הייתי במצב נפשי מעולה! שמח וחייכן. הוא התדרדר רק לאחר שהכל התחיל ולכן אני לא יודע אם המצב נגרם בגלל משהו נפשי. אני סובל הרבה, המצב לא משתפר ואני מוצא את עצמי כל יום בחששות. אני אמנם מסוגל לתפקד כרגיל, אבל איכות החיים ירדה ב 60% וזה לא משתפר עם הזמן.. שאלתי העיקרית, האם כ-ל התופעות שציינתי בהתחלה יכולות כולן להגרם מבעיה נפשית ? אני מעוניין לפנות לייעוץ נפשי כמה שיותר מהר, מהן ההמלצות לכיווני הטיפול ? אני רוצה לציין שלפני כחצי שנה חוויתי בפעם הראשונה דכאון שנמשך בערך חודשיים ועבר לבד. האם ייתכן שחצי שנה מאז זה רק עכשיו משפיע על הגוף? מצטער על אורך ההודעה ומצפה לתשובה ולהכוון בעבור טיפול, תודה רבה.

שלום לך. נשמע שאתה עובר תקופה לא קלה ומדאיגה עבורך, ולמרות כל הנסיונות לא הגיעה מבחינתך פריצת הדרך המיוחלת. היות ושללת את כל האבחנות הרפואיות, אני בהחלט ממליצה לך לברר את האספקט הרגשי. תופעות פיזיות פעמים רבות מלוות קשיים רגשיים, ולעיתים, כשקשה או מבהיל מדי להיות מחוברים רגשית, או לתת את "פס-הקול" הרגשי המתאים, התחליף הוא כאב או תופעות פיזיות. בהרבה מובנים זו הדרך של הנפש "לזעזע" ו"להכריח" את האדם הסובל לא להתעלם ממה שעובר עליו. נראה לי שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם מה שאתה מתאר היא דרך אבחנה, ואח"כ טיפול משולב של פסיכיאטר (שאולי ימליץ על תרופות להרגעה, ויוכל לחשוב איתך שוב על אבחנה רפואית מול אבחנה נפשית) ופסיכותרפיה (פסיכולוג או פסיכותרפיסט), שבשיחות עימו תוכלו להבין יותר האם ומה הכאבים והתופעות הללו מבטאים. בהצלחה, מלי.