אחותי

ערב טוב , יש לי אחות שגדולה ממני בשלולש שנים – בת 25 – בשנה האחרונה השתנתה 180 דרגות , בשנה הזאת הייתה מאושפזת כמה פעמים בב"ח לאותן תלונות ( כאבי ראש , הקאות , כאבי בטן , אנמיה ,… ) . כל הבדיקות שעברה תקינות חוץ מדלקת וכיבים מרובים בקיבה(שלא מתראפים בכלל) ולפעמים אנמיה ( קיבלה 6מנות דם בשנה הזאת ) … אולי תחשבו בהתחלה שזה לא קשור לפורומכם , אבל זה כן קשור , וב- 100% , וזה התברר לי רק לפני יומים ,… זאת הפעם הראשונה שאני פותחת את יומנה (הזכרונות שלה ) , ולפעתי קראתי משלא צריך לקרוא , את האמת לא ציפיתי לזה , רק קראתי כמה דפים בדודדים ... כל משעבר ועובר עליה – זה באשמתה - כן זה משכתבה , לפני שנה היא בלעה כמות גדולה מתרופות וזה משגרם לה לכיבים רבים בקיבה ובתריסריון – אף אחד לא ידע על זה אפילו הרופאים לא חשבו על כך , ומאז היא לוקחת תרופות מסוימות (ביום כעשרה כדורים) רק שלא תברא , ותרופות שנתנו לה הרופאים לא לוקחת בכלל , למרות שהיא אומרת שכן אני לוקחת , … וחוץ מזה היא סובלת מאנימיה – לא יודעת איך מעיזה לעשות את זה – היא מכניסה מחט ושואבת את הדם במזרק , ואם היא באישפוז אז יהיה יותר קל לה לשאוב את הדם וזה דרך CPV ... אין יום ועובר עליה בלי לחתוך את עצמה בגפיים ... היא גם כן לפני כחצי שנה עברה תאונת דרכים קשה – נפלה בנחל מגובה כעש(לה לא קרה כלום , אבל האוטו התהרסה לגמרי ) ... יש המון המון סיפורים שהיא עושה ומזיקה לעצמה , והכל לפי משכותבת רק התחיל בשנה האחרונה , ולפני זה הרוב היה מסתדר לה , אפילו הייתה לומדת (שנה שלישלית במדעי המחשב+מדעי החיים) והפסיקה ללא שום סיבה ברורה (לא הצלחתי לקרוא הכל) אבל כמובן היא אמרה לנו שזה בגלל המחלה ... מי שרואה אותה או מדבר איליה – לא ירגיש שהיא כן נמצאת בדיכאון – אלא היא בחורה כמו השאר , חייכנית , אקאדימית , אופטימית למרות המחלה , ... אבל למרות זה , היא נשארת רוב הזמן בחדרה , או גולשת באינטרנט או קוראת ספר שבקושי עוברת לדף הבא ... אז מה אני יכולה לעשות בשבילה ? ממש קשה לי לדבר איתה באופן ישיר ( כי טעיתי וקראתי יומנה הסודי ) ... אני מנסה להיות בחדר איתה רוב הזמן כדי שלא תפגע בעצמה או אפילו יוצאות כמה שעות לבלות בחוץ , אבל זה לא מספיק ... תודה על כל עזרה או תמיכה ,

AK2400 שלום, אני יכול להבין את הקושי שאת עומדת בפניו, את חרדה ודואגת מאוד לאחותך מחד ומנגד מרגישה שאתן לא יכולות לדבר על זה. משום שאת קראת משהו אישי שלה. זהו אכן מצב מורכב, אבל נסי לשאול את עצמך לו הייתן מדברות על כך, למשל לו היית אומרת לה שאת יודעת שקראת מתוך דאגה ואת רוצה לעזור לה. כיצד את חושבת שהיא הייתה מגיבה, בהכירך אותה? כלומר, אני מניח שהיא הייתה כועסת, אך האם היא הייתה מסוגלת להקשיב, לשתף אותך, אולי אפילו להיעזר בטיפול. אם התשובה היא חיובית ייתכן ושווה לקחת את הסיכון האישי שהיא תכעס בכדי לעזור לה. אם את חושבת שלא, נסי לחשוב האם את יכולה לעשות שימוש במידע שקיבלת בכדי לעזור לה בעקיפין. את מתארת מצב לא פשוט שבו יש פגיעה עצמית ואפילו סכנה אובדנית. אל מול זה שווה לבדוק האם את מוכנה להסתכן בכך שהיא תכעס עלייך. דרור

תודה לך דרור על הכל , לפני כמה שעות הינו "אני והיא" בקניון ודיברתי איתה על יומן הזכרונות שלה וכמה טני מודאגת לה , ולפתעתי היא בכלל לא כעסה אלא חייכה ואמרה (ממש תשובה מוכנה ) זה כלום , מה את חושבת שאני עושה דברים כאלה ?! נו בא לי לכתוב ולכן כותבת סיפורים מבה ומשם ... את האמת , חיכיתי שתפרוץ עלי מזעם , תצעוק , תגיד לי איך היעזתי לחפש בחפצים שלי ? למה עשית את זה ? ... אבל ... זה יותר מדאיג אותי , משתק אותי , לא יכולה לעשות כלום , מה אם אגיד להוריי ?! האם זה יעזור ? וכמובן , אם תשקר ותזרוק את יומנה ... אני בטוחה שכל משקראתי נכון , אבל ... הייתי רואת בפח שבחדר נירות וחבישות מלאות בדם , כן , הייתי רואה מחטים ומזרקים משומשים , לפעמים הסדין היה עליו דם , יש המון קופסאות "תרופות" בחדר , ... כמה פעמים הלכנו למיון לתפירת חטכים בידיים או ברגליים ( הייתה אומרת שנפלה , התחלקה או זכוכית חדרה ... ) זה ממש קשה עלי , מרגישה שאני נושאת את הכל על גבי ... לא יכולה לסבול עוד ... מה עכשיו אני יכולה לעשות ?!! ותודה לך מראש