שאלה על טיפול

השאלה לא ממש קשורה ישירות לחרדה,אבל היא כן קשורה לטיפול בה.פניתי לפסיכולוגית שעובדת כנותנת טיפול של קופ"ח בשל ספק חרדת נדודי שינה או אולי סוג של פוביה או דיכאון לאחר שני פגישות ההמלצה היחידה שהפסיכולוגית נתנה לי המלצה לעלות על הכתב את הרגשות והמחשבות שלי. הנעיין שההרגשה הלא טובה באה בגלים שנים עד שישה גלים כאילו ביום.ולאחר לילה של נדודי שינה תדירות ה"גלים" מתרבה וכל גל קשה יותר ונמשך יותר זמן. למעשה אחרי שקראתי ולמדתי קצת על הנושא זה נראה כמו פוביה מנדודי שינה וסימטומים מאוד דומים וכאילו ההגיון "מבין" שאין באמת ממה לפחד אבל עדיין אני בחרדה נוראית ויש הרגשה נפשית רעה מאוד ולחץ בזה ותחושה שאנני יכול לשאת יותר אבל אני לא מצליח להפסיק אותה ובפעם האחרונה שזה קרה לי לפני כיומיים כשלא הצלחתי להרדם לקחתי כדור שינה כדי להפסיק את זה נרדמתי ולמחורת קמתי "בסדר". השאלה היא כזאת בזמן שהרגשתי הכי רע התקשרתי לפסיכולוגית לבקש את עזרתה,בפעם הראשונה היא ענתה לי(היא לא הכירה את המספר שלי)היא הקשיבה לי יש לציין בקוצר רוח והפסיקה את דבריי בשתי דקות לפחות 4 פעמים ואז אמרה לי שהיא לא יכולה לפגוש אותי השבוע כי היא יוצאת לחופשה( יש לציין שהיא אמרה לי את זה עוד בפגישה הקודמת לכן קבענו רק לעוד שבועיים) כהעלתי בשיחה אפשרות של פוביה היא המליצה(די בלקוניות) לי לפנות לפסיכיאטר ואם אני מרגיש ממש רע לפנות למיון ולבקש פסיכאטר ואז סיימה את השיחה.למחרת התקשרתי עליה כדי לשאול אותה אם יש לה מישהו להמליץ לי היא לא ענתה לי,אז חשבתי שהיא בטח עסוקה ולא יכולה לענות אז שלחתי לה הודעה ושאלתי אם יש לה להמליץ לי על משהו היא שלחה לי מספר ושם של רופא(התקשרתי עליו והוא רוצה 800 ש"ח לפגישה כאין לי סכומים כאילו לשלם)ומאז היא פשוט "מסננת" אותי.התקשרתי כ 5 פעמים בתוך כיומיים והיא פשוט ניתקה את הטלפון אחרי מס צלצולים. דיברתי עם כמה חברים שהיו בטיפול פסיכולוגי ואם ידיה שלומדת פסיכולוגיה וכולם אמרו לי שאין דבר כזה שזה מאוד לא "נורמלי" ולא מקצועי שמטפל "מסנן" את המטופל שלו,ואני לא משגע אותה כל היום. אחרי שבועיים של טיפול התקשרתי אליה פעם ראשונה כשהרגשתי ממש זוועה.חבר שלי שהיה בטיפול פסיכולוגי פרטי,אמר שהוא שיגע את המטפל שלו בכ-10 שיחות ביום ותמיד המטפל ענה לו והתייחס עליו ותמיד עשה את המיטב כדי לעזור לו וכל פגישה הוא היה מסיים "תרגיש חופשי להתקשר אלי" דבר שהפסיכולוגית שלי לא עשתה מעולם או אפילו לא שלחה לי הודעה כל שהיא שהיא לא יכולה לדבר כי היא עסוקה או חזרה אלי. אז אני לא מתכוון לשגע אותה וברור לי שיש לה גם חיים פרטיים אבל השאלה איפה עובר הגבול בין פרטיותושל המטפל לחובתו המקצועית למטופל האם זה מקובל "לסנן" מטופל לפחות לשלוח לי הודעה שהיא לא יכולה לדבר? ושאלה נוספת הבחורה שלומדת פסיכולוגיה אמרה לי שזה די מוזר שאחרי שני פגישות אין הבחנה או טיפול כל שהוא או הערכה כמה זמן ימשך הטיפול?היא אמרה שיש אפשרות שהפסיכולוגית מושכת בכוונה לעוד פגישות ע"מ לקבל תשלום גובה יותר. אני מרגיש שהפסיכולוגית משדרת לי "לדבר איתי עולה כסף ואני לא מוכנה לדבר בחינם אפילו מספר משפטים" כמו מכונת תקליטם ישנה תכניס מטבעה היא תעבוד לא תכנסי מטבעה היאלא תעבוד! השאלה האם כולם ככה או שזה לא בסדר ולא מקצועים ומקובל בתודה מראש וסורי על האורך.

הי מיכאל אני יכולה לענות לך רק מנסיוני כמטופלת. המטפלת שלי נתנה לי בטיפול הראשון שלנו את האי מייל שלה ואמרה לי שאני מוזמנת לכתוב לה מתי שאני רוצה והיא עונה כשהיא מתפנה ,אפילו אם היא בחו"ל /חופשה בארץ /בין הפגישות. מבחינתה כך היא אמרה האי מייל הוא כלי עבודה. לגבי הטלפון הוא מיועד לצורך שינוי בלוח זמנים בלתי צפוי ולמקרים דחופים בלבד וגם אז צריך לשמור על גבול מסוים. אני אתן לך דוגמא:בעלי היה מאושפז בבי"ח שבועיים והיא היתה בחופשה באותו זמן,אז היא סיכמה איתי שכשאצטרך לדבר איתי אז אשלח לה SMS והיא תחזור אלי ברגע שתוכל וניהלנו ממש טיפול קצר בטלפון,אבל כשבעלי שוחרר חזרנו לשגרה של אי מייל ומפגשים. אני חושבת שמאוד חשוב להגדיר בשיחה עם המטפלת את הגבולות ומה עושים במקרה חירום. הפסיכולוגית שלי מאוד ותיקה בתחום והיא גם מדריכה פסיכולוגים ,אבל לכל מטפל יש את שיטת העבודה שלו ואת הגבולות שלו. בהצלחה

מיכאל שלום, אני מבין מהדברים שלך שמאוד נפגעת מההתייחסות שלה אליך. הרגשת, וקיבלת אישור לתחושתך מחבריך שהיא לא באמת שם בשבילך, שהיא אפילו מנצלת אותך לצורך רווח כספי על חשבון טובתך האישית. זוהי תחושה קשה, בעיקר בשלב של הטיפול בו אתה נמצא, שאני מבין שהוא שלב ראשוני מאוד. לשאלתך, ישנם מטפלים המאפשרים לדבר בין הפגישות מספר רב של פעמים וישנם כאלו שלא מאפשרים כלל. בתווך ישנו רצף שכל מטפל מציב לעצמו ולמטופל כך שקשה לומר אם זה מקצועי או לא. לרוב נהוג לסיים את המפגשים הראשונים בחוזה טיפולי בו מסכימים בין היתר על המסגרת הטיפולית ובתוכה גם האם ובאלו מקרים מדברים מחוץ לפגישה. אני לא יודע מה בדיוק קורה ביניכם אבל עצתי היא שלפני הכל תביא את זה חזרה לחדר, תספר מה הרגשת ותנסה לשמוע מה היא אומרת. ייתכן ותשמע שוב חוסר אכפתיות ומקצועיות, וייתכן ותשמע משהו אחר משהו שיעזור לך להבין מה קרה שם. לבסוף לגבי האבחנה והערכת זמן הטיפול, גם זו שאלה שאתה יכול להפנות אליה. בהחלט ייתכן שהיא עוד לא סיימה את שלב האינטיק. או שהיא לא רואה צורך או הכרח לקחת את זה למקום חותך, אבחנתי וקובע זמן סיום. בעצם אני אומר תביא את הכל לפגישה. נסה לראות האם אתה יכול לפתח אמון, האם זה אפשרי ביניכם. דרור

סליחה? מה זותאומרת "זוהי תחושה קשה, בעיקר בשלב של הטיפול בו אתה נמצא, שאני מבין שהוא שלב ראשוני מאוד"..... מה? בטיפול ותיק יותר מותר להתעלל במטופלים כאילו הרושם של המטפל הנחמד זה רק בהתחלה ואחר כך מתעלמים ממנו?