שאלה

שלום לצוות הפורום. שמי ליאור בן 28,אף פעם לא הייתי בטיפול פסיכולוגי. מאז שאני זוכר את עצמי אני הייתי ילד מופנם,רגיל לאחר ללימודים או לעבודה יש לי מן תפיסת זמן אחרת, אני מרגיש שלעיתים אני יותר מידי אדיש לדברים כאילו חי בתוך בועה. וחי בהרגשה של "פספוס" כאשר אני חושב שאני מסוגל לעשות דברים יותר טוב או לקבל החלטות יותר טובות. אינני יודע להציב מטרות כראוי כיוון שאם המטרה נעשית לי קשה אני מוותר בקלות ומרים ידיים. חסרה לי המוטיבציה. אני כרגע לומד לתואר ראשון השגי בתואר עד כה הם בינוניים,אני נוטה לחלום בהקיץ באמצע הרצאה אני מקשיב למרצה אך גם חושב על אלף דברים אחרים,התופעה הזאת חוזרת על עצמה גם כשאני לומד למבחנים. זה קורה בעיקר שהחומר אינו מעניין אותי מספיק. לאחר שקראתי מאמרים באתר,אני חושב שאולי מדובר בהפרעת קשב וריכוז ADD. ולשאלתי, איך אני יכול לדעת בוודאות שזה ADD או לא משהו אחר? איך אני מתחיל לטפל בבעיה? קראתי כ"כ הרבה מאמרים שאני כבר מבולבל חלקם מציעים טיפול פסיכולוגי התנהגותי וחלקם מציעים טיפול פסיכולוגי קוגניטבי או אולי פסיכיאטר או אולי ניורולוג. מאיפה מתחילים? ואיך אוכל לדעת שאני מקבל את הטיפול הנכון? ולא עושה איבחון שגוי שעלול להחמיר את הבעיה. מצטער על החפירה :), מצפה לתשובתכם.

ליאור שלום, ישנם מספר דרכים על מנת לבחון ממה אתה סובל והאם אתה סובל מ ADD. אפשרות אחת היא לפנות לנוירולוג או פסיכיאטר שמתמחה בהפרעות קשב וריכוז, לעבור אבחון אצלו, כשאחת האפשרויות היא במבחן TOVA. במקרה כזה ייבדק גם האם ריטלין משפיע על הביצועים שלך. לחלופין אתה יכול לעבור אבחון פסיכודידקטי מקיף אצל פסיכולוג שמתמחה בתחום. במהלך אבחון כזה ייתכן ותישלח גם כן למבחן TOVA. לאחר מכן בהתאם לתוצאות הבדיקה אני מניח שהצוות המקצועי שיבדוק אותך יוכל להמליץ לך על טיפול. בעיני שילוב של טיפול תרופתי וטיפול קוגנטיבי התנהגותי הוא השילוב המועדף. דרור