חרדת מחלות

אני אדם חרד נאוד בנושא מחלות. כל כאב מתפרש אצלי כגידול. אטני מגדלת את בני לבדי [ילד בן 8]. מזה שלושה ימים בני מתעורר משינה בסביבות שתיים בלילה עם כאב ראש. אני לוקחת אותו למיטתי ולאחר כחצי שעה נרדם. [קשה לו להרדם, בשנית]. איננו נוטל שום תרופה. ברצוני לציין שבמשך כשנתיים התלונן בתקופות מסוימות מכאבי ראש שנעלמים לתקופות. ההבדל הוא שהפעם הכאבים מעירים אותו משינה. עד כה הם היו כאבים במשך היום , ואחרי חיבוק ונשיקה נעלמו. בדיקות הדם תקינות -ביצענו בחורף וכן בדיקת ראייה , שבוצעה בשנה שעברה. אני לחוצה מאוד, בעיקר על הרקע שמצאו לאמי גידול שפיר בראש. מצד אחד מבינה בהגיון שבמשך שנתיים היו צריכים להתפתח עוד סימנים. בעיקר על הרקע שחודשים לא היו כאבים. ואיני רוצה להכניס אותו לחרדות ובוודאי לא לרוץ ולעשות C.T מצד שני איני מסוגלת לתפקד אחרי ליליה כזה. מה עושים? תודה על עזרתכם.

שלום תמר אני מבין מתיאורך כי את נעה בין אפשרויות שונות: מצד אחד את חרדה לבריאותו של בנך ומצד שני את מותשת ומרגישה כי אינך מעוניינת להמשיך ולעבור לילות נוספים מעין זה. אני אינני רופא ונראה לי שלמען שלוות נפשך כדאי לך לפנות לרופא ולהסיר כל סכנה אפשרית מעל הפרק. עם זאת, ממה שכתבת אני מתרשם כי מירב הסיכויים הם כי הבעיה אינה פיזית אלא פסיכולוגית. נשמע אפשרי כי בתקופות בהן הוא חש יותר זקוק לך, בנך "קורא" לך דרךכאבי הראש והתחושות הפיזיולוגיות (תחושות שהוא יודע כי מעוררות בך דאגה רבה במיוחד?). כיוון ואת הדמות הבוגרת המשמעותית ביותר בחייו, טבעי שאת תהיי הכתובת הראשונה לפנות אליה לנחמה ולהפגת תחושות של בדידות או כל תחושה לא נעימה אחרת. עם זאת, חשוב כי פנייה זו תתבצע בדרך שאינה גורמת לך לתחושות של תשישות ומועקה. כך שהייתי ממליץ לך, ראשית, לנסות ולדבר איתו, לגשש בזהירות האם התרחש משהו חדש בחייו, האם ישנם דברים המעיקים עליו והוא מתקשה לספר לך עליהם? מה הסיבה כי כאבי הראש חזרו לפתע? האם מדובר בתגובה לגידול שנמצא אצל אימך או להתרחשות אחרת? שנית, לא הייתי ממהר לקחת אותו למיטה, גם כאשר הוא מתלונן על כאבי ראש. דבר זה עלול לספק לו חיזוק ל"דיבור" דרך כאבי הראש ובכך לטשטש את העובר עליו מחד וליצור עומס רב עליך מאידך. כדאי לך, לדעתי, לנסות ולגשת אליו ולהישאר עמו בחדרו ולאחר שהוא נרדם, לחזור לחדרך. ושלישית, גידול של ילד לבדך סבירה להיות משימה מתישה תכופות ובוודאי כזו שמערבת התלבטויות וחרדות שונות ותחושה של אחריות רבה, המוטלת עליך בלבד. אולי כדאי לך לחשוב על חיפוש של מסגרת מקצועית, פרטנית או קבוצתית, שתספק לך מקום לחשיבה משותפת על ההתמודדויות בבית כמו-גם מסגרת מכילה לחרדות שאת מרגישה. בהצלחה דוד