אחותי הקטנה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום יש לי אחות בת 28 כנראה שאלכוהליסטית העניין לא כ"כ ברור היא שותה המון, ופשוט ממרת להורי את החיים בין אם זה עם השתייה ובין אם לא התפרצויות הזעם שלה לא קורות לעיתים רחוקות ומגיעות לצרחות איומות איומים וגם הרמת ידיים שלה היא עושה בושות נוראיות ומבריחה את כל מי שמתארח . זה נמשך שנים יש לה פיצול אישיות לפי מה שלי נראה למרות שאני לא מוסמכת להגדירה כך. הורי למעשה מתחננים אליה שתעזוב את הבית ושתלך לפסיכולוג אך היא לא מוכנה. היא מטרד נוראי לכל המשפחה. כנראה שלאף אחד בבית לא היה עדיין האומץ לעשות צעד דרסטי ואנו חסרי אונים!! אשמח לייעוץ דחוף!
שלום לך, המצב שאת מתארת הוא מצב מורכב. הורייך סובלים מהתפרצויות הזעם של אחותך ולא מוצאים דרך להתמודד או לעזור לה להתמודד. אני מבין שהם וגם את חוששים לפגוע בה, אני שומע גם לא מעט מצוקה גם בצד שלה, התפרצויות הזעם הללו אני מניח מבטאות זאת. אבל מסיבה כלשהי לא נוצרת תקשורת שתוכל לקדם את שני הצדדים. ישנם מספר דברים שניתן לעשות. ראשית לבקש ממנה לראות פסיכולוג או פסיכיאטר אך מבלי לצרף לכך את עזיבתה את הבית. עזיבה זו ייתכן ומעוררת בה חרדה רבה, הרגשה שדוחים אותה ואז גם הפסיכולוג נתפס כמי ש"זורקים" אותה אליו ש"יתקן" אותה. ובמצב כזה ברור שהיא לא רוצה. אפשרות שנייה במידה והיא לא מוכנה למרות הכל, להזמין ביקור בית של פסיכיאטר. ייתכן ויוצע גם אשפוז ואז זו החלטה שלכם. ושוב אשפוז לא על מנת להיפטר ממנה אלא על מנת לסייע לה. זהו מסר חשוב להפנים וחשוב להעביר לה. דרור