להתיאש?

הי, בשנה האחרונה הכרתי אדם מיוחד, בעל איכויות רבות, ואנחנו אוהבים מאד. בחודשים האחרונים התפרצה הפרעה כלשהי, אשר השלכותיה גרמו לצערי לניתוק הקשר שלב אחר שלב. חוות הדעת של פסיכיאטרית, אשר שיכנעתי אותו ללכת אליה ע"מ לברר מה הבעייה, העלתה כי הוא בעל הפרעות חרדה וספק אם בעל הפרעה דו קוטבית. נ' התחיל בטיפול, אך מהר מאד התייאש, כמו מדברים אחרים בחייו (בן 30) כגון ניהול שיגרת יומיום נורמלית, מציאת עבודה קבועה, סיום לימודים, ניהול מערכת יחסים, אפילו שינה לא סדירה ועוד... משפחתו של נ' אינה תומכת בו כלל , חבריו כבר התייאשו גם כן, אך לי קשה להתייאש כי אני מודעת לכל האיכויות שבו אם רק ישתף פעולה עם טיפול נכון האם יש דרך לשכנע אדם במצב שכזה שהוא יכול עדיין להציל את החיים שלו??? דואגת מאד וזקוקה לתשובה!

לילי שלום, אני יכול להבין את המצוקה בה את נמצאת מתוך רצון לעזור לאדם קרוב, שנראה שאינו מודע לגמרי לצורך שלו לקבל עזרה. מציאות שכזו מפגישה אותנו לעיתים עם חוויות של חוסר אונים של תסכול וזה דבר לא פשוט. לעיתים אדם מגיע למסקנה שהוא זקוק לטיפול רק כשהדברים מגיעים למקומות קיצוניים לסבל רב. אני לא אומר שאת צריכה לחכות שזה יקרה, אבל אני חושב שתוכלי להיות איתו, לנסות לעזור לו ביתר קלות אם תוכלי להכיר בכך שזו אפשרות קיימת. לצד אפשרות זו את יכולה לנסות ולדבר איתו, להבין מדוע עזב את הטיפול מה היה קשה לו שם. להבהיר לו שאת שם בכל מקרה והסיבה שאת רוצה שיילך לטיפול היא גם בשבילך אבל בעיקר עבורו. לא ניתן להבטיח דבר, ניתן במקרים מסויימים רק לעשות את המיטב ולקוות שהוא יסכים לחזור לטיפול. בהצלחה, דרור