עד כמה להקשיב לעצמי / לנורמה חברתית ?

שלום רב לפסיכולוגים הנכבדים, שאלתי מיוחדת במינה : גילי הכרונולוגי 52 . הנני בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וחינוך. ( אף סיימתי בהצטינות ). בנוסף, יתכן "מתחשק " לי (כנהוג לומר), ל"עשות" תעודת הוראה לגיל הרך לגן רגיל +גן מיוחד.. ( בו למייטב ידיעתי עובדות 2 גננות). . לפני הכשרתי האקדמית, עבדתי עם ילדים,בעיקר עם גיל רך, ומסיבות אישיות החמצתי תהליך התכשרות מקצועית בתחום. אל אף גילי הכרונולוגי, הנני צעירה ברוחי / נפשי, ובטוחה שאם אעבוד בגן של חינוך מיוחד עם גננת נוספת, אמלא המשימה על הצד הטוב ביותר. ****************************************************** כשבררתי מידת כדאיות העניין, שמעתי " בגלל גילךהכרונולוגי כדאי לך ל"רדת" מהרעיון., כי עד אשר תסיימי ללמוד........ וכן הלאה." **רעיון זה שמעתי גם ממפקחת. למרות כל זאת.., עדיין מתלבטת בסוגייה דרמטית זו, ופונה אליכם: עד כמה עלי / נכון להתחשב בנורמות החברתיות....... ועד כמה בעצמי? בכבוד ותודה על מענה ברור, מכבד, מהיר, ורצוי "גם עם ראש פתוח" . תשובתכם המקצועית חשובה לי ביותר. עילית......................... שאלתי: באיזו מידה עלי

שלום עילית אני שמח על שאלתך, משום שלעיתים רחוקות מזדמן לי לתת תשובה ברורה וחד-משמעית לחלוטין. אין לי ספק כי במקרה שתיארת (ובהנחה שאין פרטים נוספים, העלולים לשנות את התמונה) את צריכה להתחשב בדעתך בלבד ולהתעלם מכל נורמה חברתית המגבילה אותך או הגורסת שאין טעם ללכת אחר משאלת ליבך. אני מקווה שברור שתשובתי אינה מושפעת מהתחסדות או שיקולים דומים. פשוט, נראה לי ברור שאת צריכה לעשות מה שנכון וטוב עבורך. ואם זה כולל להתעלם מנורמות נוקשות ומוגבלות חשיבה - זהו רק בונוס נוסף. בהצלחה דוד