נגמרת

לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא חכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולהעוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לאיכולהעודלאיכולהעודלאיכולהעודלאיכולהעודלאיכולהעודלאיכולהעודלאיכולהעודלאיכולהעודלאיכולהעודלאיכולהעודלאיכולהעודלאיכולהעודדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד די בבקשה די,

שלום לך, את מעבירה את התחושה שלך בעוצה רבה, עוצמה שאני מניח שמייצגת נאמנה את התחושות שלך עם עצמך. תחושה של הצפה שהכל סוגר עלייך ואין לך עוד כוחות. אני לא יודע מה בדיוק קרה שהוביל לתחושות הללו, לא בטוח שזה גם משנה. אבל נראה לי חשוב שתצליחי לא להישאר עם התחושות הללו לבד, שניים יכולים לעיתים להכיל חוסר אונים וחוסר כוחות טוב יותר. ולעיתים עצם השיתוף מקל, כמובן שאת מוזמנת לעשות זאת גם בפורום. דרור

מרגישה את הכאב בכל הגוף. שולחת לך חיבוק חם ועוטף ומשאירה פתח קטן שיאפשר לו לכאב הזה לצאת החוצה ולפנות את המקום לדברים שטוב לך איתם.

למרות שדי ברור לי מה מוביל לתחושות הללו, גם לי זה לא ממחש משנה כרגע. מרגישה טובעת בהצפות,חנוקה מאבדת לגמרי אחיזה. מרגע לרגע הצורך לשתף מישהו רק הולך וגובר,מבינה שכול שעה שעוברת הופכת משמעותית כאילו משהו בתוכי מכרסם ללוא הפסקה. "ולעיתים עצם השיתוף מקל" מנסה להאמין בזה, אבל איך מקלים על הקושי בלשתף? איף מוציאים את הדברים החוצה?איך מדברים את שכואב?אין לי את הזמן ללמוד את זה נגמרת נגמרת נגמרת עם כול דקה שעוברת. צריכה צילום רנטגן ללב עם פיענוח לפסיכולוגית,אולי ככה היא תראה כמה הוא מדמם...כל מה שמצליחה זה להגיד שרע לי שנמאס לי שלא יכולה עוד.

פוףף... כמה קושי... כמה נמאס ובלתי נסבל כבר! וכמה קשה-קשה-קשה להמשיך ככה, ועד מתי? ו"די, בבקשה, די" הרגיש והשברירי והמצומק מאימה ומתשישות, נחבא שם למטה, תחת כל עומס וכובד השורות... מתחנן שיחוסו עליו ולא יקברו אותו חי.. בהיתי כמה שניות במילים שלך.. העיניים מתערפלות מרוב מילים ושורות.. רוצה להאמין שזה היה כמו נשיפה החוצה של כל האויר שהריאות מסוגלות להחזיק- פשוט בפעם אחת לסחוט אותן.. ואולי זה להתרוקן כדי להתמלא (קצת)...? ואולי אולי אחרי שמתרוקנים אפשר להתחיל לנשום את "עוד לא יכולה" במקום את "לא יכולה עוד"... בהתחלה בהיסוס ופקפוק, ובהדרגה עם קצת יותר אויר... ממקום שמאפשר קצת יותר לנשום ולא להיקבר תחת הכובד.. אולי... אקווה איתך