טיפול שלי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

13/07/2008 | 19:12 | מאת: לימור

שלום דרור אני בטיפול דינמי קרוב לשנתיים. רק לאחרונה התחלנו להתעסק בדברים אינטימיים ועמוקים כי קודם היה לי קשה להתרגל בכלל לטיפול ועצם החשיפה. עכשיו פחות קשה, אבל עדיין הכל יוצא בכוח, כלומר המטפלת מתאמצת מאוד עד שהיא מוציאה ממני לפעמים מילים או הסבר לגבי העצבנות שלי, כי אני מעדיפה ללכת או פשוט להישאר עם עצמי ועם מחשבותי למרות כל ההתחננות שלה שאדבר ושאתר את רגשותי. ההתעסקות הזו בדברים הכי אישיים העצימה את תחושת הצורך שלי בה. ואף פעם בחיים לא חוויתי את הצורך במישהו אחר או התלות הזו חוץ ממנה (למרות כל הקושי בלדבר איתה, אבל עצם היותי שם מרגיע אותי למרות שאני לא מראה לה אלא להפך אני רומזת כל הזמן עד כמה אני שונאת להיות שם). אני פשוט מבולבלת לגמרי ולמרות הרגשת התלות אני מצד שני מנסה להתרחק עד כמה שאפשר ונאבקת בעצמי בכל הכוח לא להראות עד כמה אני צריכה אותה.

לקריאה נוספת והעמקה
13/07/2008 | 22:25 | מאת: דרור שטרנברג

שלום לימור, תחושות תלות מעוררות לעיתים חרדות שונות, ובעיקר חרדת נטישה. נשמע שזה מה שאת מרגישה, את חשה שאתן הולכות ומתקרבות, שאת זקוקה לה וחוששת לאבד אותה. משום כך את עושה מאמצים עילאיים להילחם בעצמך ובה בכדי להרחיק אותה, להרגיש שהיא לא באמת חשובה לך, שאת יכולה בלעדיה. ואולי אם אפשר שהיא תעזוב כבר עכשיו. מנגד זה הרי לא ממש מה שאת רוצה. זה המקום בו את נמצאת עכשיו, זהו מקום לא פשוט, ייתכן שעם הזמן הוא יגיע לשיח מילולי, ובהמשך תצליחו למצוא את המקום בו תוכלו להיות מבלי שתחושי שקרבה ותלות מעוררות בך חרדה כה גבוהה עד כי את חייבת לדחוק אותה משם. בהצלחה, דרור

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית