קנאית:(

טוב האמת שאני קצת נבוכה לדבר על זה...אבל אני חייבת לטפל בזה... אני קנאית מודה! אני מקנאה בחברות שלי אני מקנאה באנשים מצליחים אני מקנאה אם מישהי נאת יותר טוב ממני,עשירה,וכו פשוט קנאית זה גוזל ממני אנרגיות אמנם הסביבה לא ממש שמה לב כי אני אלופה בלהיות מפרגנת במידה וטוב טעם זה לא שאני לגמרי לא מעריכה את מי שאני ואת מה שיש שלי פשוט אני מקנאה ללא הפסקה זה גורם לי לחוסר שקט ולפספס אותי את עצמי ולהנות ממה שיש לי אני מנסה להתגבר על זה אם כך...לא ממש מצליחה לצערי אשמח מקרב לב לתגובות מקצועיות שאוכל ליישםם על מנת להיתפטר מהרגשות השלילים האלו שממש מתישים אותי בברכה ותודה על ההקשבה ניקול

שלום ניקול25 מוזר עד כמה הקנאה, אחד מהרגשות האוניברסליים והאנושיים ביותר, זוכה בדרך כלל לגינוי ומעורר תחושות של בושה ומבוכה. כאילו זה סוד, שכל אדם שומר לעצמו, עד כמה הוא מקנא ובמי. ובגלל תחושת הסוד הזו, אנשים באמת לא מספרים אחד לשני על הקנאה שלהם, וכלפי מי היא מכוונת. חברים, בני זוג, בני משפחה, אנשים שמדברים אחד עם השני על הכל, לא מעיזים לדבר על הקנאה. והאמת הפשוטה היא שכולם מקנאים. את, חבריך, אנשים שאת מכירה, אני. כולנו מקנאים. והחלק החשוב הוא שקנאה, מלבד זה שהיא מכבידה על האדם ותופסת זמן ועושה רע בבטן, היא רגש חיובי מאין כמוהו: קנאה, במינון נכון, היא פעמים רבות הרגש המדרבן אותנו להתקדם, לעשות דברים נוספים, לא לוותר. פשוט רגש חשוב, עם יחסי ציבור מאוד לא מוצלחים.. או.קי. אחרי ההקדמה ההכרחית הזו (ומקווה שלא עייפתי מידיי) אני אומר משהו יותר ספציפי. קנאה היא רגש חיובי ותורם כל זמן שהיא לא משתלטת יותר מידיי על האדם, תופסת את רוב זמנו ובמקום לדרבן אותו משתקת אות וגורמת לתחושות של חוסר ערך. במקרה שכזה, החשד נופל באמת על תחושת ערך עצמי פגומה, המופיעה, במודע או לא, בהרבה אינטראקציות חברתיות. מול האדם בו מקנאים עולה תחושת חוסר הערך הזמינה כל כך ומייד מתחילות מחשבות של השוואה, כגון "אני בחיים לא אצליח ככה", "למה אחרים תמיד מצליחים/יפים/עשירים ואני לא" וכדומה. את מבינה את העניין. והמחשבות האלה מובילות לכעס על האדם בו מקנאים, לדכדוך ואשמה כלפי עצמך..ועוד. בקיצור, שתי עצות. הראשונה היא שתבדקי עד כמה הקושי שלך עם הקנאה הוא בעיקר בושה על כך שאת חשה אותה ואם כן, דברי על זה עם אנשים סביבך (מומלץ עם הכנים יותר) ותוכלי להירגע, כאשר תגלי כי את רחוקה מלהיות היחידה שמרגישה כך. אם בכל זאת את מרגישה שהנושא מציק לך יותר מאשר לאחרים ומפריע ממש בחייך, הייתי מתחיל לעבוד ברצינות על ביסוס הערך העצמי שלך ועל היכולת להלחם במחשבות שליליות שלך לגבי עצמך. כלומר, במקרה שכזה בהחלט הייתי ממליץ לפנות לטיפול. בהצלחה דוד

על ההקשבה התמיכה והפרגון בהלחט סידרת לי דברים בראש מעריכה מאוד מכל הלב רב תודות