רע במשפחה

יש לי בעיה במשפחה שעושה לי כל כך רעע בפנים ומפריעה לי עם מישהו יכול לעזור לי... ובכן יש לי אח גדול בן 24 הוא חכם מוכשר נראה טוב ואני לא חושבת שחסר לו משהו בבית. אבל הוא זרק את הלימודים במכללה באמצע למרות שקיבל אפילו מלגת הצתיינות הוא כעת עובד כנציג שירות וגם מופיעה שם לא הרבה הוא אפילו לא מקבל משכורת מינימום. הוא ביחד עם חברה שלו כבר קרוב ל3 שנים היא רוצה לעבור לגור איתו והוא לא רוצה כלום פשוט. הוא כל היום יושב מול המחשב עם המשחקים שלו ולא עושה כלום ולא רוצה כלום מהחיים כמה ניסינו לדבר איתו בטוב וברע הוא מתחיל להגיד שכסף זה לא מעניין אותו העיקר שרק יהיה לו איפה לישון ומה לאכול מצידו אפילו בקרטון ברחוב. אמא גם התחילה לבקש ממנו שישילם שכר דירה וחשבונות וכאלה אז שיבוד יותר אבל הוא ענה שלא אכפת לו להביא לה את כל הכסף ואפילו להיכנס למינוס אבל לעבוד יותר הוא לא מסוגל פשוט. אני לא יודעת למה פתאום הוא התחיל לנהל חיים כאלה בביה"ס הוא היה חרוץ ועבד בזמן הלימודי ובן מושלם פשוט. אומנם קרתה טראומה לפני כ 5 שנים כאשר אבא שלנו נפטר מסרטן המוח אחרים 6 שנים של טיפולים שבהם אח שלי כל הזמן נסחב עם אמא לבתי חולים וכו'. אני טאמא כבר לא יודעות מה לעשות פשוט כואב לנו הלב לראות אותו ככחה פשוט אין לו כל עניין לחיים האלה לא מעניין אותו כלום לטיפול בטוח הוא לא ילך ולגרש אותו מהבית שילמד להסתדר זאת גם לא אופציה אנחנו פשוט מיואשות וכואבות ואני כבר לא יכולה יותר לראות את אמא סובלת ממנו ככה זה פשוט סיוט. אם רק מישהו יוכל לייעץ כיצד לפעול במצב כזה ואיך ניתן לעזור לו ולהחיות אותו איכשהו בבקשה...

שלום מורן בפנייתך את לא מציינת כמה זמן נמשך המצב עם אחיך והאם מתרחשים דברים אחרים בבית, המקשים על שאר המשפחה. אלה נקודות שחשוב לקחת בחשבון בעת מחשבה על המצב אותו את מתארת. כך או כך, ברור עד כמה המצב כרגע מכאיב לך ומתסכל אותך. ניכר שאת ושאר המשפחה חשים חוסר אונים בשל המתרחש. עם זאת, נשמע שאחיך אינו מוטרד מהמצב. כלומר, ככל שכולכם יותר איכפתיים ומודאגים, כך הוא אדיש יותר. מתיאורך אכן נשמע שאחיך יוכל להנות מטיפול. עם זאת, את גם מציינת שהוא אינו מעוניין בכך וזו בהחלט החלטה שלו, החלטה שיש לכבד. ובנקודה זו הייתי מציע לך עצה ראשונה. במקום לנסות ולשכנע אותו לבצע דברים שונים, שאת ואמך הייתן רוצות שיקרו בחייו, הייתי מנסה לכבד ולקבל, לפחות בשלב זה, את החלטותיו. כמובן, גם אם הוא אינו עובד, סביר מצד אמך לא לתמוך בו מעבר לנחוץ או אפילו לצפות שיסייע בשכר הדירה. עדיין, ההחלטות האם לעבוד, ללמוד או לעבור לגור עם החברה, הן החלטות שלו ובמקום להילחם בהן אולי עדיף לקבל אותו, כפי שהוא כרגע. עצה שנייה היא לא להלחם בו אלא דווקא לנסות לשוחח איתו, להתקרב אליו. במקום להתווכח איתו נסי להבין את ההיגיון שלו, את הרגש המניע אותו ואת הנימוקים העומדים מאחורי החלטותיו. בדרך זו, אני מקווה, תוכלי לעזור לו יותר ובדרך גם לעזור לעצמך ולהקל מעט מהעומס ומהאחריות שאת לוקחת על עצמך כרגע. בהצלחה דוד