לחוצה

שבוע טוב לכולםםםם יש לי שאלה לפסיכולוגים אני הייתי כאן בתקופה שדרור גרין היה מנהל פורום היום מצאתי אותי בפורום אחר. הוא מספר בכרטיס שלו על חיים קשים הלם קרב וכל מיני התמודדויות, איך אדם שסובל ממחלות נפש יכול להיות דוקטור לפסיכולוגיה? זה קצת מלחיץ כי אני התחלתי טיפול ומה אם הפסיכולוגית שלי סובלת מאיזו מחלת נפש? איך נותנים לאנשים שהם בעצמם חולים לטפל באחרים...הרי פסיכולוגים אמורים להיות דוגמא לבריאות נפשית ולחיים תקינים.. מה הסנדלר הולך יחף? והאם מחובתה של הפסיכולוגית שלי לעדכן אותי לגבי בעיות נפשיות של או לגבי דברים קשים שהיא עברה?

שלום לך, אני יכול להבין את החשש שלך, התחושה שאם אדם אינו מצליח לטפל בעצמו איך יוכל לטפל באחרים. אבל לדעתי כאן מוטלת החובה על מטפל להצליח ולהיות מודע למקומות בהם הוא יכול דווקא להיעזר בקשיים ובמצוקות בהם הוא נתקל על מנת להבין ולעזור לאחרים טוב יותר. מנגד עליו להצליח להבין היכן הוא מוגבל דווקא בשל קשיים אלו ולראות כיצד הוא מתאים אותם לטיפול. הרצון שיהיה מודל לחיים נפשיים בריאים מובן, זה יכול לעזור לחקות אותם. אבל בעיני לפחות דווקא היכולת להתמודד עם קשיים, מציאת הדרך לא לגרום להם לשבש לחלוטין את החיים היא העבודה הטיפולית, ואולי היא המודל הטיפולי הריאלי אליו ניתן לשאוף. דרור