.
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
גופי מכאיב לי, זכרונות הגוף רשומים ללא מילים, אנדרטה שקטה. מחפשת אפיק אלטרנטיבי לכעס המתפוצץ ולאימה המשתקת. גופי רומז כי הוא מעילה המקופל בקשרי שנאה. איך לנחם גוף שכל כך מתעבת, מתנכר לי בפעם המי יודע כמה, אוייב מושבע. להעלים קיום פיזי מכוער ולהישאר עדיין. מחסום אל גרעין החוויה, כמו יצירות מפחידות בתיק עבודות נעול. יודעת שימי ספורים לא מתבוסת הגוף, עייפות הנפש, נפש שהפכה לעיסה. כמה כואב לחכות לסוף שמגיע, כמה קשה להיות מבושרת על כניעה, חשבתי אולי יהיה קצת אחרת, אולי הימים יביאו קרן של הקלה, אך השחור הפך לשחור מתמיד, התקווה, הרצון ההתעקשות על קיום נכחדו. אין אמת רק פרשנות.חיי מגוללים סיפור לתוכי, באופן חרישי, כמו דיאז, כמו תמיד- שישאר רק בתוכי. הנפש החלה לקבל אישיות, מאסה בשייכות, פרצה וניפצה כל זיקה אל הגוף. רק עתה נוכחתי בכוחה ונגלו לי ממדיה. מורדת בשאר האיברים מסרבת להיענות למוח האדון, מתקוממת ויוצאת נגד כל חוקי הטבע, קמצה אצבעותיה מחתה מאנרכיה ומדי פעם מחתה דמעותייה. גופי הנתעב , לא מבינה לא רוצה לשמוע. גופי על כל כיעורו מכאיב לי הפחד תקוע כמו מסמר חלוד בגוף לא שלך. הווה הוא עבר, עבר הוא הווה, אוחז בגוף ודמעות הודף דמעות וכאב ושקט. כיצד למחוק גוף שלנפש זוועה, אין ביטחון מבפנים או מחוץ. השנאה, הכאב, האימה, הפחד, הבלבול, הצרחה, השקט, טלטולי הגוף, יסורי הנפש, השקר והאמת האמת שהיא שקר, האתמול הוא הרגע, התיעוב והשנאה הפחד מהאימה והצרחה לקצת שקט. איך למחוק גוף המעביר את נפשי דרך עשרת מדורי גיהינום.
נשמע קשהה למדיי.. מקווה שטיפול יעזור לך לאהוב את גופך שאת כל כך מתעבת כל טוב..
& שלום, דברייך מעבירים בעצמה רבה את בליל הרגשות שאת חווה, את עצמת הכאב שאת חשה. נשמע לי שאת חשה שאת לא מצליחה לשלב בין גופך נפשך. את חיה בהרגשה שהם נלחמים האחד בשני כיום ושרק הכנעה של אחד מהם תוביל לשקט המיוחל. נדמה היה לי שאת מדברת גם על כך שמשהו בך יודע שזה לא אפשרי, לא ניתן לנתק את הגוף מהנפש. אני מניח שניסית ואולי את עדיין מנסה לשלב ביניהם לשנוא פחות את גופך, לחזק את הנפש שלך. ובעצם להרגיש שהם אחד שלא ניתן לפצל ביניהם. אני יודע שמלאכת חיפוש זו לא קלה, לעיתים כפי שכתבת את מיואשת. אני יכול רק לחזק אותך ולומר שאני מקווה שתצליחי, שגופך לא יסב לך כאב כה רב כל הזמן שלא תשנאי את עצמך כל כך. דרור
חזקה מהרוח מילים: אסתר שמיר היא היתה חזקה מהחורף היא היתה חזקה מסופה לצמוח מכלום שהיה לה זה סוד הכח שלה את ליבה היא שמרה בכספת את גופה היא שמרה לעצמה היא רואה או אולי מתעלמת ממה שקורה בגללה מתוך עולמות שבורים היא צומחת לילות שלמים היא רוקמת כל מה שיקרה לה ופתאום יום אחד הוא הגיע כמו אל שעלה מן הים את כל כוחותיה נתנה לו ליבה התעורר מאי שם אבל אהובה כמו המים נגע בחופים וחזר עכשיו אהבה היא יודעת כאב שאינו נגמר מתוך עולמות שבורים היא צומחת לילות שלמים היא רוקמת כל מה שיקרה לה
http://www.macom.org.il/topic_incest.asp
היי me2 זה קישור נורא קשה למה לתת לה אותו מאיפה את יודעת מה כואב לה? מאיפה את יודעת ישר שזה קשור לכאב נוראי כזה אולי זה כאבעל משהו פחוד נוראי......! בילבי ילדת הברזל ל & שולחת לך כח מקווה שאת מוקפת בתמיכה אהבה והבנה :-(
הודעתך נערכה. על אף הערכתי לרצונך לעזור ולאדם אליו את מפנה אנו לא נוהגים להמליץ על מטפלים באתר זה אלא במייל אישי. דרור
דרור אני לא יודעת אם שמת לב אבל...... אני לא מבינה אתם בעצמכם מפרסמים אותם אני רק הפניתי את תשומת לבה לגוף המפרסם.
& יקרה אוף כמה שורף לדעת שאת כותבת את כל זה בשלוש לפנות בוקר בטח כמה כאב לך אם כתבת את זה בשעה כזו נכון?????:-((((((((((((((((((((((( כמה כאב ושנאה בבן אדם אחד אלוהים איפה אתה לקרוא את מה שכתבת גורם לי לשנוא את כל מי שפגע בך ולכעוס על כל העולם!!!!!!!!!!!!!!:-((((((((((((((((((((( תשמרי על עצמך ומקווה ששומרים עלייך בחברות מקלדת (מבטיחה לא להציק לך יותר עם מי את אם את מבינה......
שמע ישראל שהלב בוכה רק אלוהים שומע הכאב עולה מתוך הנשמה אדם נופל לפני שהוא שוקע בתפילה קטנה חותך את הדממה. שמע ישראל אלוהי אתה הכל יכול נתת לי את חיי נתת לי הכל בעיני דמעה הלב בוכה בשקט וכשהלב שותק הנשמה זועקת. שמע ישראל אלוהי עכשיו אני לבד חזק אותי אלוהי עשה שלא אפחד הכאב גדול ואין לאן לברוח עשה שיגמר כי לא נותר בי כח. כשהלב בוכה הזמן עומד מלכת האדם רואה את כל חייו פתאום אל הלא נודע הוא לא רוצה ללכת לאלוהיו קורא על סף תהום. שמע ישראל אלוהי...