!

לא רוצה להכאיב, לא רוצה לאכזב, מקווה שיבינו. להישאר כאן בשבילם או ללכת בשבילי, אידיאה פיקס שבאה לסיומה. יש כאב שהשתיקה יפה לו.

& שלום, מדברייך נשמע שאת נמצאת בהתלבטות, התלבטות המלווה בכאב רב. הצמצום בדברייך מעלה מחשבות ושאלות מהו הכאב, מיהם אלו שבשבילם תישארי. למעלה דיברת על השקר, השקר הנורא שפגע בכל כך הרבה, ואני חושב על החיבור בין הכאב האיום המשותף לכולנו היום לכאב האישי הפרטני ובוודאי לא פחות כואב עליו את מדברת. ייתכן ושיתפתי בעיקר ממחשבותי ואשמח לשמוע עוד ממחשבותייך. דרור

& יקרה רק אחרי שראיתי הודעה נוספת שלך מהיום בערב נרגעתי!!!!!!!!!!!!! ההודעה שלך הנוכחית כל כך מדאיגה כאילו את נפרדת:-((((((((( שמחה שאת פה ואלו רק מחשבות של שלוש לפנות בוקר, וסליחה יקריתי למה את ערה בשעה כזו?אני מבקשת ממך לישון בשעות האלה:-))))) מקווה שתשארי איתנו ובכלל תמיד. שמרי על עצמך ואנו מפה מרחוק שומרים עלייך שלך לילך (יצא לי חרוז)

& חמודה מצטערת שמתפרצת בלי לדעת אולי אני לא פסיכולוגית אבל אולי השקר שעליו כתבת ושאת חיה בו הוא הסיבה לכאב שגורם לך לרצות למות. "העולם שתק"? נשמע מוכר או נכון? שאלוהים ישמור עלייך ועל כול הכואבים:-(

סליחה דרור!!!!!!!!!!! אני לא שמעתי התלבטות שלה אני שמעתי החלטה!!!!החלטה למות!!!!!!!!!!!!!! למה פסיכולוגים לא מבינים זה כמו העניין עם התקווה אין תקווה ואין התלבטות!!!!

מחבר: <> תאריך: 28.3.2008 שעה: 00:24 מה אם יאפשרו לי בהבנה לשים קץ לחיי, מה אם ארגיש פחות רגשות אשם על אלו שעוזבת מאחור, מה אם יתנו לי להגיע לשקט ונחלה. מה אם בסופו של דבר ממרחק הזמן יוכלו אהובי בליבם לסלוח לי, מה אם יבינו הבנה שקטה שניסיתי עד לטיפת הזיעה האחרונה להאחז בכל מה שמוצע או נלקח בכוח. מה אם יגידו בשקט לעצמם-מגיע לה השקט הזה אותו חיפשה, מה אם אביט בהם מלמעלה והם יראו שקטים מאושרים ושלווים, מה אם הם יהיו בסדר, שלמים ומאושרים גם ובעיקר בלעדי. מה אם ישנם אנשים שאמורים היו לבוא לעולם לשאוף את כל הסבל לתוכם ולנשוף נתינה לכולם ואז ללכת בשקט לעולמם. מה אם לחיות זו מתנה ולמות זו השלמה, מה אם מבינה שזו אינה שנת בצורת שתחלוף שאלו חיים שלמים שלא יבואו על תיקונם, מה אם המחשבה על המוות מפיחה בי תקווה, מה אם חונכתי לנצח לשמור על שתיקה, מה אם הכאב אינו חלק בתוכי אלא כל קיומי, מה אם יודעת שאין לי איך לבקש מעצמי סליחה, על זו הבחירה, על זו השתיקה, על רצח ילדה, נפש שרוסקה, גוף ושנאה. מה אם אנוח ואכנע, כניעה שקטה לא מרירה, כניעה מבורכת נעימה. <>