אוף

הי דוד הימים האלו לא קלים בכלל. כתבתי שבוע שעבר שקשה לי בלי שיגרה, אבל קשה לי עוד יותר ( מסתבר ) עם שיגרה מלחיצה - העבודה והלימודים והטיפול. הגעתי היום ונשבו ממנו רוחות רעות, התקפלתי כמו קונכייה. הוא אומר שאני רגישה לניואנסים ושאני לוקחת על עצמי כעסים של אחרים - אבל אין לי מושג איך לא לתת לזה לפלוש אליי. בזמן האחרון אני מרגישה שכל אחד פולש ומשאיר שם רגש אחר, וכבר קשה לי לדעת מה אני מרגישה - רק בושה וכאב.אני יודעת שאני צריכה תרופות אבל לא יכולה לקחת אותם - מחסום נפשי מכל הפעמים האחרות ( תופעות לוואי זוועתיות )..סתם הייתה פגישה קשה.. בלי קשר רציתי לומר שאני ממש שמחה שנכנסת לפורום. התשובות שלך תמיד מרגיעות, ואני אוהבת את חוש ההומור שלך..((: אז אני באה בימי שלישי רביעי לבקר ולהתלונן ( תחביב ) המשך שבוע נעים אופיר

שלום אופיר תודה על ההתייחסות הנעימה. נדמה לי שבה, כמו בקונכיה, מקופל חלק מהעניין. על סמך ההודעה נדמה לי שאת נדיבה בקלות לאחר, אבל קשה עם עצמך. מוציאה דברים טובים החוצה, אבל סופחת ומפנימה תחושות לא נעימות (כעסים, כאבים, אשמה) לתוכך. ובזהירות אומר שאולי זה חלק מהאתגר שלך - לתת לקונכיה להדהד את הים, לקרב ולשייך לעצמך חלקים נעימים ולהרחיק דווקא את הפולשים הלא רצוים, את הרגש המכאיב, שכל-כך מקשה. ובהקשר זה, את מוזמנת כמובן להמשיך ולקבל תחושות טובות גם בפורום, בימי שלישי ורביעי, כמו גם בימים אחרים. להתראות דוד