לשרית
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שרית אני לא מצליחה להבין את אצל פסיכיאטר או אצל פסיכולוג ולמה בדיוק עזבת את הפסיכאטר או את הפסיכולוג לא ברור הסיפור שלך איך זה יכול להיות שדווקא אצלך כבר שני פסיכיאטריים רוצים לגעת בך פעם סיפרת על אחד שאמר שהוא רוצה לשכב איתך ועכשיו זה השני ליטף אותך יכול להיות שמשהו אצלך לא בסדר? בכלל כל הסיפר שלך נשמע לא אמין ופרטים משתנים כל הזמן תגידי אבא שלך יודע ממה שאת מספרת עליו? מצטערת אבל כל הסיפור שלך קצת מסריח לי רוצה לשמוע הסבר....
אני לרגע לא חושבת שאת משקרת,צריך להיות אומן לעשות זאת בכאלה רמות. ובכול זאת מה שלא ממש מובן לי,איך את כותבת הודעה לדוד בכותרת"ואני לא כאן" בה את נשמעת אפילו מרחוק כל כך רע!!! שהאמת ירדו לי דמעות כשקראתי.אבל בטיול קטן בין ההודעות,אני מוצאת אותך רק עשר דקות קודם מגיבה ל"בילבי" הודעה מאוד מחוייכת,אשרייך שיש לך, יכולות כאלה לעבור במהירות בזק מתהום תחתית ויאוש,להתלוצצות ולהפך...
יש דברים שדרך מחשב נראים לא הגיוניים , זה עדיין לא הופך את המצב שלי להיות קל יותר.. אין קשר למה שכתבתי לבילבי ..אני באמת חיבקתי אותה בתשובה .. וחייכתי אלייה .ואני יכולה לעשות את זה גם עכשיו ..שבתוכי אני גועשת .. מה היא אשמה .. שבתוכי יש רוחות סערה ... היא לא עשתה לי כלום ..היא כתבה לי למה שלא אענה לה מכל הלב ??.... לא זכור לי מבחינת זמנים ההודעות , וזה גם לא בדיוק ה"אישו" שלי בכתיבה כאן , זה עדיין לא אומר שהכאב הוא לא אפשרי .. הכאב הוא הכי הכי אמיתי שיש !!!!!!! כל מילה שנכתבת לאנשי הצוות כאן ממחישה את החוסר איזון שלי עם עצמי , את הטלטלאות ..הנוראיות שאני חווה .. את יודעת מהצד קל ..לנתח ..דברים .. אבל אני בטוחה שאת לא רוצה להיות רגע אחד בראש שלי המסובך ..תאמיני לי :-).. שיהיה לך אחלה יום . שרית.
אני בשוק המוממההההההה אני לא מאמינה שאת לא מאמינה לה. כן ממש חלומה של כל ילדה זה שאביה יאנוס אותה ושבבגרות תחווה אונס!!!!!!!!!!!!!!!! למה עלה בראשך החולה שמישהי תרצה לשקר לגבי דבר כזה זה נראה לך נושא לבדיחה או לגאווה????? שרית סליחה בשמם של אלו שמפקפקים בכאב שלך אני מאמינה לך ואל תפקפקי באמת שלך לרגע חיבוק שריתי בילבי ילדת הברזל שכועסת עכשיו (ענית ל<> ששאלה אותך מה האבחנה שנתנו לך?היא נעלמה:-(
תודה חברה יקרה , ככ חשוב לי לשמוע את המילים האלה שכתבת .. הבלבול הזה בתוכי ..כבר נראה לי עולה לי לראש , הלוואי והייתי יכולה למחוק את כל הזכרונות האלה , , הלוואי ולא הייתי צריכה להתמודד עם זה . לשקר ?.. אני נו דייי !!!! יום אחד ..אף אחד לא יחליף איתי בחיים , ההתמודדיות האלה ככ מייאשות .. אוףף .. מי ירצה להביא על עצמו שואה כזו .. מי ?.. בטח לא אני .. התגובות האלה מראות לי כמה חוסר רגישות יש בעולם הזה , וכל פעם אני מחדש מזועזעת .. מתגובות חסרי רגש כאלה .. תודה בילבי שלי , על האמונה , על החיבוק שצריך על המילה הטובה .. תודה לך .. מחבקת אותך וכן מחייכת אלייך למרות הכל :-).. שלך , שרית. נ.ב .. אני לא יודעת מה קורה להודעות כאן ..לשירשור שכתבת לי עניתי לך ולאחרות .. משום מה כלום לא עלה .. כתבתי גם אז ל <> ..ומשום מה זה גם לא עלה .. תראי , לא הפסיכאטר ולא הפסיכולוג רצו לקטלג אותי בהמשגות של ספרים , אף אחד מהם לא רצה לשים לי תווית ובה מצוין מה אני ... הדרך שלהם הייתה ..לנסות לפתור את הקשיים שנוצרו בעקבות הפגיעות ..ולא לנתח אותי בשמות של ספרים . לכן , כרגע הפרעות אישיות וכו' ..זה לא היה האישו של הטיפול ..יותר לעבוד על התכנים הקשים שעלו . חוצמזה <> כנראה באמת רוצה קצת מנוחה ושקט .. אז בואי ניתן לה ונכבד אותה . שולחת לך חיבוקי ממני . שרית
חברה שלום, אני מניח שאם שרית תרצה להשיב לך היא תעשה זאת. אבל רציתי רק לומר שלעיתים בכל הנוגע לאירועים טראומטיים קיים בלבול, אותו גם האדם חש ולכן גם דבריו יכולים להשמע לא ברורים. לא ברור לי לאלו דברים את מתייחסת. אבל כאמור בתוך סערת רגשות, ובתוך בלבול פנימי הדברים יכולים לבלבל. דרור
זה נכון.. אני לא מכאן אבל מכירה את שרית- מקריאה בפורום הזה. אני בכלל משתתפת בפורום לגמרי אחר ואם משהו ינתח שם את הודעותיי (וגם אני בעצמי) ימצא "סתירה"בין פרטים (אם ירצה ממש לחקור) כאילו אני ממש ממציאה או משקרת. מה שבכלל לא נכון! אבל לפעמים דברים נשמטים בין הודעה להודעה, לא נכתבים כראוי או מתבלבלים בטעות. גם אני בהתחלה התבלבלתי משרית אבל מסתבר ש.."הגמל לא רואה את הדבשת שלו"- יום אחד שמתי לב שגם אני לעיתים קרובות מבלבלת פרטים בהודעות ומישהו יכול פשוט להצליב מידע ו.. לחשוב שאני בכלל ממציאה. לכן, מטעות זו למדתי לקח חשוב לא לשפוט יותר מידי את הפרטים אלא להתבונן בכאב העצום ששרית נתונה בו ולא לחקור יותר מידי ולנתח ארועים. מצטערת שרית שפקפקתי בך בעבר. לא ראיתי את עצמי. ועכשיו אני יודעת- כמה חוויות טראומטיות יכולות לבלבל את עצמנו כל שכן את האחרים. מושיטה לך יד לשלום.. ומתנצלת בפנייך ומסירה את הכובע! יש ביננו מן שמשותף.. לצערי. ובעבר התכחשתי וכל כך שפטתי את סיפורייך כבדיות עד שהסתכלתי על עצמי במראה ו.. ראיתי שגם אני טועה בסיפוריי המבלבלים למרות שאני כביכול כנה וכותבת מהלב ובכל זאת- תמיד משהו מתפקשש וזה יוצא כזה שקר אולי.. אולי במקרה שלי איש לא שם לב. אבל בשורה התחתונה- לצערי זה לא שקר.
אני חושבת שהמילים שלך חודרות מידיי , ויכולות לזעזע מי שבאמת כואב לו , כדאי שתבדקי את עצמך ברמת הניסוח כי אני לא חייבת לך כלום . אני כותבת כרגע .. בעיקר שאחרים שמלווים אותי כאן יקראו .. אם לך נראה משהו מסריח .. תבדקי את עצמך.. לא אותי .. אני ..מעולם!!!!! לא כתבתי שמישהו ניסה לשכב איתי !!!! סליחה ..מאיפה הבאת את זה ???? כתבתי כאן ש..לפני 11 שנים ..נתקלתי בצבא בפסיכאטר חולה נפש שאמר לי "שאחת כוסית כמוני יכולה רק להנות מאונס, שאראה לו איפה נגעו בי והוא יעשה איתי חוויה מתקנת, או שאקח כדורים ..וכשהתעצבנתי והעפתי לו דברים מהשולחן הוא אמר שאם השיחה הזו תצא הוא ידאג לאשפז אותי " מכאן ועד לשכב איתי .. מאיפה הבאת את החרא הזה ?... למרות כל מה שחוויתי בצבא , לפני שנתיים שפגשתי באופן אקראי את הפוגע ברחוב , הסכמתי להתחיל טיפול פסיכולוגי , כי הגעתי לפסיכולוג דרך חבר טוב וסמכתי עלייו . הפסיכולוג שאני מטופלת .. עובד לפי "הספרים" ...יותר מהספרים .. אני בטיפול כבר יותר משנה וחצי .. אבל , הקשר שלי עם הפסיכולוג עבר טלטלה קשה ב4 חודשים האחרונים!!!!! נפתחו תכנים קשים שעלו והציפו .. על הפגיעה בבית , הייתי צריכה הגמשת יתר בגבולות , זמינות יתר, פניות אליי, אינטנסיביות קשה כדי לצלוח את הכאב הזה ביחד, הפסיכולוג לא יכל לתת את זה ,הוא הודה ,הוא לא רצה ליפול בין הכסאות והיום ..אחרי מה שעברתי מול הפסיכאטר אני מבינה את המקום שהוא דיבר ממנו , שהטיפול יכול להכשל בגלל אובר זמינות , והוא מעבר לפעמיים בשבוע , הוא לא יכל לתת מעצמו ,.. כל התקופה הזו אצלו לא הייתי עם כדורים פסיכאטרים , החלטתי שאני חייבת למצוא עוד תיגבור ..בכדי לצלוח את הסערה הקשה הזו שאני חווה , לא בגללי בגלל הילד הקטן שיש לי ובן הזוג שתומך .. הפנתה אותי חברה טובה לחבר שלה שהוא פסיכאטר ילדים , נרתעתי מ"פסיכאטר" בגלל מה שחוויתי בצבא אבל התעלתי על עצמי בגלל שהיא הבטיחה לי שהוא עדין , נחמד ולא יפגע , הגעתי אלייו , החלטנו שאקח כדורים ואהייה אצלו כגיבוי כל עשרה ימים בתוספת לפסיכולוג .. עם הזמן ..הקשר התהדק , באמת חוויתי אדם רגיש ואכפתי ..והוא היה זמין מאוד עבורי , כל הזמן מבחירה אישית שלו , הוא הצליח להכיל , לספוג , לשמוע את כל הכאב , הייתה ביננו כיימיה מעולה ,וזה "קנה" אותי ..שאב אותי בתקופה הכי קשה שלי ..אלייו , הוא ביקש שאסיים את הקשר עם הפסיכולוג כי זה לא טוב שיהיו שני מטפלים, ונעבור לטיפול פעמיים בשבוע .. פחדתי לעשות את זה , הרי הקשר שבניתי מול הפסיכולוג הוא זה שנתן לי להפתח מול הפסיכאטר , לא חושבת שהייתי מצליחה לעבור קשר עם מישהו אחר עם בבסיס לא היה לי את הדרך שבנה לי הפסיכולוג , פחדתי לוותר עלייו , ולא הסכמתי להפרד לחלוטין !!!, דובר ביננו ..אני והפסיכולוג שהקשר שלנו ..יבדק ואז אחליט מה אני רוצה מעצמי , הוא ביקש שלא אעזוב את הטיפול אצלו , כי גם שם יהיו קשיים ואין מושלם, בינתיים ב3 חודשים האלה נשארנו בקשר טיפולי "אש קטנה" ..פעם בשבוע , לא בידיעת הפסיכאטר , מה שכן לא העלנו שום תכנים קשים כדי שלא תהייה הצפה מידיי עבורי , בעיקר דובר על למה אני רוצה לעזוב , יותר דובר רק על הקשר ביננו , שיתפתי אותו מה קורה לי עם הפסיכאטר , איך זה שהוא ככה .. ואתה היית ככה וכו' ..הוא היה צד שלישי שהיה חסר לי ככ כל החיים !!!! בגלל כל העבר הדפוק שלי , הערכים של מה טוב ומה לא התבלבלו .. לא ידעתי כבר מה אני רוצה מעצמי ..מי נגדי ..מי איתי .. הקשר עם הפסיכאטר היה אמוציונאלי מאוד ..הפסיכולוגים יקראו לזה "פריצת גבולות" אני רואה את זה אחרת , בעצם עדיין קשה לי לנתח את מה שקרה שם , אבל אני עדיין לא יודעת , אם הכוונות היו טובות או נעשו במניפולציה רגשית, אדע היום כשאפגש פנים מול פנים עם הפסיכאטר וניישר קו. ניתן לקרוא אותך מולי כאילו.. ו ..אחד ליטף אותך?! , אחד רצה לשכב איתך?! ..אחד מה ?.. אנס אותך ?..!!! רק תכתבי ורצית את זה !!! וזהו .. מה נסגר ?! אולי דייי !!!! את בכלל לא מכירה אותי , אל תנתחי אותי בצורה ירודה כזו , היה ליטוף, והיה חיבוק כן ..וגם אני רציתי בו ... הוא נתן לי להרגיש שאני לא לבד , זה נעשה שנפתחו תכנים מאוד כואבים , שהתחרפנתי , הייתי צריכה יד מלטפת להרגיש שיש מישהו איתי .. אבל זר לא יבין .. אולי רק ראיש מקצוע וכל הכיתוב שלך נכתב אליהם ולא בכדי לקבל תשובה כזו חסרת אחריות כמו שלך , וכן.. המגע העדין הזה שהיה בטיפול ..אני באמת לא יודעת אם זה בגלל הקשר הרגשי שהיה ביננו , או בגלל שהיה רגש שמעורב טו מאצ לטיפול והרס אותו. את בטח לא תתני לי את התשובות .. (לא זכור לי שהיית בחדר וחווית את התחושות שלי, ולא זכור לי שהתייעצתי איתך. ) התקופה הזו מאוד קשה לי , אין לי כח לניתוחים שכליים מאנשים שמתנתחים אותי על דעת עצמם, , אין לי בעייה לשמוע דיעה , אבל אל תוסיפי "אקשן" לסיפור שלי .. הוא גם ככה אקשן בפני עצמו . אז שיהיה לך טוב. ועם אפשר אז גם הרבה .. שרית
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
