טיפול - המשך להודעה קודמת

נכון מאוד ליאת. אני חושבת שהצגת בעיותי בפני האחרים הוא מין קשקשנות,כי אם אני לא מצליחה להבין את יסוד הבעיה או איך לטפל בה בעצמי, אף אחד אחר לא יוכל, אפילו אם אני אשב בחדר הטיפול יום שלם. אני שונאת להיות במרכז העניינים, שונאת שיתמקדו בי, לא אוהבת את זה, ודווקא בחדר הטיפול זה מה שקורה, אז אולי אני לא מתאימה לטיפול? אבל מצד שני, אני כן רוצה להיות איתה, למרות שלפעמים אני שונאת אותה, ומרגישה שהיא לא מבינה אותי או רחוקה ממני או סתם יושבת מולי בכדי לקבל את כספה בסוף הפגישה!. אני לא יודעת איך אפשר לבטוח בה, ושבעוד כמה חודשים היא לא תהיה חלק מחיי! למה להפקיד את הסודות הכי קשים שלי דווקא אצלה? או אצל מישהו אחר? אני לא שלמה עם זה? ואני נלחמת בה, כאילו אני מענישה אותה על זה שהיא נכנסת לחיי (למרות זה שאני זו שחיפשה אותה). מוזר - לא? מה קורה לי? אני אפילו לא מצליחה להבין את עצמי, אז אולי באמת עדיף להמשיך בשתיקה?

שלום א.ג העובדה שאנשים פונים לטיפול וגם מצליחים להיעזר בו, מעידה על כך שלא תמיד מספיקה ההתבוננות וההבנה שלנו את עצמנו. לפעמים אנחנו זקוקים לסיוע מבחוץ. אני מזמינה אותך לדפדף מעט בפורום שלנו באמצעות מילות חיפוש, ולמצוא את עשרות הדיונים בנושא אמון והתמסרות לטיפול. כדאי להבין שאין טעם לצפות לשינוי והטבה כל עוד קיימות התנהגויות הפוגעות בטיפול (כמו למשל שתיקה מכוונת, איחורים או 'הברזות') והתנהגויות הפוגעות במטפלת (כמו הענשתה על נכונותה להתקרב ולעזור או גילויי עוינות ללא סיבה או הצפה במיילים וטלפונים בין הפגישות). אני שבה ומציעה לך ללמוד לשפר את המודעות שלך למה שקורה לך בתוך ומחוץ לחדר הטיפול, כמו גם בתוכך פנימה, ולדון בתגליות שלך יחד עם המטפלת שלך. אני מאמינה באמת ובתמים שכל אחד יכול להיעזר בטיפול ולשפר את איכות חייו. בהצלחה ליאת

אני חושבת שיש מקום להציע, לכל אותם אלה שהציפו את הפורום בשתיקתם בטיפול, אופציה אחרת של טיפול שלא בדיבור. יש מגוון טיפולים - מקצועיים - בדרמה במוסיקה בכתיבה באמנות פלסטית בתנועה. יש להקפיד לבחור מטפלים בעלי נסיון רב, שעברו הכשרה בפסיכותרפיה.