בחירת מטפל

שלום רב, שמי הילה ואני בת 28 , מילדותי אני חווה קשיים של חוסר אמון , רגשי נחיתות , קושי ביצירת קשרים ,הטרדות מיניות שעברתי , חרדה חברתית מתונה ועוד. טופלתי לסירוגין אצל שלושה מטפלים כאשר רק קשר אחד היה משמעותי עבורי והוא היה כשנה , הארוך ביותר. כעת החלטתי שוב ללכת לטיפול , אולם בעקבות נסיוני ואכזבתי ממטפלים אחרים חשוב לי לשאול כמה שאלות לפני שנפגשים. [ פעם הלכתי ודיברתי וסיפרתי ובסוף המפגש המטפלת אמרה שהיא לא מטפלת בתחום הזה ושילמתי מפגש סתם] בכל מקרה , התקשרתי השבוע למטפלת וסיפרתי לה בקשרה על עצמי ושאלתי כמה זמן היא פסיכולוגית והאם היא טיפלה בעניינים כאלה ויש לה נסיון , הרגשתי שהיא דיי התעצבנה ואמרה שהיא מפרגישה שאני עושה לה מבחן ושעל דברים כאלה לא מדברים בטלפון , נפגשים ואז מדברים , הסברתי לה שפגישה עולה כסף ושאני לא מבקשת שתגולל את כל נסיונה אך שתספר על עצמה בקצרה , והיא רק אמרה שהיא מטפלת קלינית 40 שנה ושזה לא מכובד שאני שואלת. כשהרגשתי שהיא התעצבנה אמרתי שאני לא מעוניינת וניתקתי. שאלתי אליך היא : האם זה בסדר לשאול את המטפל לפני הפגישה שיספר בקצרה כמה זמן הוא מטפל , האם יש לו נסיום בתחומים האלה וכו' ? שאלה שנייה היא : מה זאת אומרת בדיוק פסיכולוגית קלינית ? בתודה מראש ,

שלום הילה, כל אדם הפונה לטיפול רשאי (יש אומרים אף מחוייב) לוודא שהוא מגיע לאדם מיומן ומקצועי שהוכשר כחוק. בנוסף, רצוי לברר את האוריינטציה הטיפולית שלו ואת ניסיונו בטיפול בבעיה הספציפית עמה מגיע הלקוח. עלי לסייג ולומר, שלא תמיד יודע המטופל מראש ממה הוא סובל, ולכן עליו לסמוך במידה רבה על האינטואיציה הראשונית שלו ועל תחושות הבטן המתעוררות בו במהלך השיחה הראשונית. כמו כל דבר, גם כאן חשוב המינון, ואין לצפות שמטופל יערוך ראיון עומק למטפל הפוטנציאלי בשיחת טלפון. לפעמים אין ברירה אלא לקבוע פגישה ראשונית אחת ולהתרשם. זה נכון שפגישה ראשונית זו כרוכה בתשלום, אך אם תסתכלי על זה כעל השקעה שתחסוך לך עוגמת נפש או הפסדים גדולים יותר בעתיד, תראי שזה שווה. ולשאלתך השנייה - הפסיכולוגיה הקלינית היא הענף בפסיכולוגיה העוסק בשיטות מחקר, אבחון וטיפול שתכליתן הבנת ההתנהגות האנושית והבעיות הנפשיות, מתוך דגש על האינדיווידואל (להבדיל, למשל, מהפסיכולוג החברתי המתמקד בתהליכים חברתיים קבוצתיים המשותפים לרוב בני האדם, או מהפסיכולוג החינוכי שמתמקד בהיבטים מערכתיים במסגרות החינוכיות של הילד, או הפסיכולוג הארגוני שחוקר תהליכים פסיכולוגיים בארגון, וכו' וכו'). הפסיכולוג הקליני מתמקד בהבנה וטיפול באנשים הסובלים מקשיים רגשיים, התנהגותיים או קוגניטיביים, והוא המורשה עפ"י חוק לעסוק בפסיכותרפיה (טיפול בשיחות). הפסיכולוג הקליני מחוייב, עם תום לימודי התואר השני, לעבור התמחות ממושכת במרפאות לבריאות הנפש ובמסגרות אשפוזיות, כדי שיוכל לפגוש את כל טווח ההפרעות הנפשיות ולהכירן מקרוב. זהו, אני חושבת. אם יהיו שאלות נוספות - את מוזמנת. ליאת