מחשבה

שלום, מחשבה שהצחיקה וסיקרנה- בקליניקות, חבילת הטישו הידועה לשמצה, מונחת לצדו או בקרבה למטופל. מדוע למטפל אין חבילת טישו לצידו? האם הרעיון שמטפל יבכה נוכח סאגת בכי או כאב של מטופל היא דמיונית ובלתי אפשרית? האין זה יוצר מלכתחילה תסריט ברור - המטופל בוכה בעוד שהמטפל לא. רק נניח לרגע שמטפל יבכה, או שבואו ננמיך ציפיות -יזיל דמעה, מה אז, המטופל יגיש לו את חבילת הטישו? האם המבנה המוגדר של הסטינג, מודיע קבל עם ועדה "מטפלים אינם בוכים". הרי טישו הוא הוצאה מוכרת, מדוע לא להניחו משני צידי המתרס? האם הטישו משמש כזרז לבכי ולרגשות אקסטרים אחרים?כרעיון שזה לגיטימי לבכות בטיפול "הרי לך טישו הרי לך דמעות", כמה כאב ודמעות מטפלים יכולים להכיל, להחזיק וכל הבולשיט הפסיכולוגי, ועדיין לשמור על עיניים יבשות? מטפלים, לאן הכאב מתאדה? הייתכן שהכאב קיים רק בזה האוחז בטישו? טפשי ובכל זאת.... <>

איזה קטעים איתך...........תירי בי וזהו מאיפה את מביאה את השאלות המוזרות האלה:-))))) נו נו נו תעני כבר נכון שאת "סתם" את לא מאמינה כמה משמח אותי לדעת שאת זו היא! אני תמיד יודעת פה בפורום מי מחליפה כינוי חכי שבילבי תשמע היא תמות...............! אז מה חדש? למה את לא עונה לאף אחד?את ברוגז?:-( שלך מקלדתתת

ומי שמשתמש בו הוא לא אני והמטרה היא לקינוח אף. ואיך אנחנו לא בוכים עם כל הכאב? עובדה. ויש מטפלים שבוכים. לא הייתי רוצה לראות מטפל/ת בוכה ולמות מקנאה כאשר לי בכלל כואב יותר. גם לא הייתי רוצה לראות שבגללי מישהו מתפרק ולהרגיש אשמה. לא טוב.

וואלה לא חשבתי על זה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! זה לא מצחיק אותי זה עכשיו מעצבן אני אשאל את המטפלת שלי למה. אני מאלה שגומרים חבילות טישו וואללה היא לא בוכה אף פעם! מה טישו זו הוצאה מוכרת? ואני עוד חשבתי שאני מבזבזת לה:-(*****

שלום לך, סוגיית הטישיו עולה לעיתים גם בתוך חדר הטיפולים. אני מניח מסיבה דומה לזו שאת מעלה- תחושה של המטופל שקיימת ציפייה שהוא יהיה החלש, הנזקק. אבל ניתן להסתכל על כך בעוד צורה, קיימת כאן אמירה לא מילולית שכאן ניתן לדבר על הכל, כאן ניתן לבחור אם לבכות או לא, להשתמש בטישיו של המטפל, או בטישיו משל עצמך. הבדיקה מדוע המטפל אינו משתמש בטישיו נוגעת לשאלה באיזו מידה קיימת כאן שיוויוניות. ובכן בתוך הטיפול ישנם יחסי גומלין מורכבים, אך הם אינם שיוויוניים או הדדיים. המטופל אינו מגיע לחדר מתוך מטרה לטפל במטפל, אלא מתוך רצון להיטיב את מצבו. לסיום, ישנם מטפלים שבוכים וישנם שלא, ישנם כאלו שמניחים טישיו לידם וכאלו שלא. כך גם המטופלים. ובכך אין עדות בעיניי לתחושות של כאב או היעדרם. דרור

מחשבה אחרת <> מה מפריע לך הטישו או הבכי ? את בוכה בטיפול או שאולי לא ובגלל זה השנאה לטישו המסכן?:-)))))))

הטישיו מייצג רוך, נזקקות, חולשה, הצורך להיות תלוי במשהו שיש למישהו אחר, ויתור, הרפיה, רצון או חמדנות וכו'. מתוך בוז, סירוב עקשן או הדחייה של אלה או חלק (למשל, בגלל צרות עין שלך כלפי עצמך או בכלל, קמצנות כלפי עצמך, ו/או בגלל שהרוך בא הרבה יותר מידי מאוחר וכד'), מרגיש שהטישיו "תוקף" אותך. ואז ברור שהוא שנוא.

<> יקרה הנה מחשבה שלי:: את רוצה להגיד לי שבכל הטיפול לא מפריע לך כלום רק *הטישיו* המסכן? לי מפריע המטפלת זמן שעובר מהר הכאב ועוד מליון דברים! ולך מפריע בכל זה הטישיו.....? . גם בטיפול שלך את מתעלמת מהעיקר ועוסקת בתפל...........? ממה שכתבת עד כה בפורום נשמע שאת מישהי מאוד עמוקה רגישה מבריקה ופתאום אחרי המילים הקשות והכאב שדיברת עליהם בסוף השבוע הבאת פתאום את נושא הטישיו...... אשמח לדעת מהי תשובתך את אגוז קשה לפיצוח!