התמכרות למטפלת ולקול שלה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי ליאת היה שבוע מאוד קשה, כמו שקורה כבר זמן רב... לפעמים אני תוהה כמה עוד אמשיך ללכת שלוש פעמים בשבוע לטיפול.. לפעמים אני תוהה אם זה בכלל עוזר או עושה בדיוק את ההיפך... במשך כל השבוע הזה המטפלת מאוד היתה איתי.. לא היה יום שבו לא היינו בקשר.. אם זה שלושה ימים של פגישות.. ובין לבין היו הטלפונים... כשקשה לי במיוחד אני מתקשרת אליה.. והיא תמיד שם בשבילי.. (אין לי מושג למה ואיך, ואני לא מבינה איך היא מסוגלת לסבול אותי כל כך הרבה, ואני תוהה מתי אני אגע בקצה גבול היכולת שלה ומתי היא תעיף אותי כבר לעזא... ) בכל מקרה, היא היתה איתי.. גם בטלפונים... והיא מנסה ללמד אותי.. לווסת... רגשות, תחושות, מחשבות.. מנסה ללמד אותי לעשות הרפיה... כמובן שאני כשלון ולא מצליחה לעשות לבד.. (היא טוענת שזה לוקח זמן ותרגול כדי להצליח לבד.. אני חושבת שאני פשוט כשלון) וכשדברנו בטלפון וגם בזמן הפגישות היא עשתה לי הרפיה... לפעמים אני רוצה בזה, אבל לפעמים אני מתחילה להתנגד לה, ומבקשת שהיא תפסיק ותעזוב אותי.. אבל היא ממשיכה לדבר.. ואני... פשוט נכנעת לה.. ככל שהיא ממשיכה לדבר, להעשות לי הרפיה.. ההתנגדות שלי כמו יורדת עד שנעלמת.. גם כשבפנים אני יודעת שאני רוצה שהיא תפסיק, שתשתוק, שלא אשמע אותה, את הקול שלה.. אני נכנעת לה.. לקול "המנגן" שלה.. המרגיע.. המרפה.. והמרפא... ואז חשבתי.. שאני אולי פשוט כל כך מכורה לה.. מכורה לקול שלה.. וזה מפחיד.. ואני חושבת.. איך אני יכולה להפסיק את ההתמכרות הזאת?.. איך אני אגמל ממנה?.. אני יודעת שאני יכולה לעשות את זה אם רק אחליט, אני יכולה פשוט לשים לעצמי גבול, סוג של קו אדום בו אני מבהירה לי ללא צל של ספק שאסור לי לרצות אותה ואת מה שהיא נותנת לי, אבל אז זה יהיה מאוד חד וקיצוני וזה יפגע בהכל- בה, בטיפול ובקשר.. ליאת, איך נגמלים ממטפל?
שלום שיר, נדמה לי שהמילה התמכרות היא מעט מרחיקת-לכת, ומשקפת את הבהלה שלך מתחושות ההזדקקות המתעוררות בך ככל שמתהדק הקשר. את אכן מתארת קשר מאד אינטנסיבי, המתנהל בפגישות ובשיחות טלפון ממושכות, ואני מניחה שיש חשיבה מאחורי ההיענות הגדולה הזו שלה אלייך. את מבקשת לשמור עליה למענך ולמען הטיפול, אבל מדברת על מצב של או-או. או ככה, או בכלל לא. אבל יש גם מצב אחר, בו נשמרים גבולות הטיפול, והקול המרגיע הופך לקול פנימי שיתנגן בתוכך גם בהיעדרה. כמו תמיד, גם במקרה שלך, ההמלצה שלי היא לפתוח את הדברים בחדר הטיפול, ולחשוב יחד איך לא לשחוק את הקשר. בהצלחה ליאת