זוגיות קשה

אני בת 25 נשואה שנה התחתנתי אחרי 3 חודשי הכרות לאחר וויכוחים עם הוריי בכל אופן בעלי ואני כמעט ולא מסתדרם מאוד רע לי איתו מכמה סיבות: 1)נראה לי שהשנאה נובעת מהחרטה שיש לי לגבי המעבר לכפר שלו ....אני בחורה מאוד ביישנית ולא חשבתי לעומק שיהיה לי קשה להתרגל. ועכשיו אני די בחרטות אני מרגישה געגועים עזים להוריי ,אנו בחברה שגרים עם ההורים עד החתונה. 2)כלל אינו מוכן להבין את הקושי שלי בלהתרגל לכפר החדש הוא טוען התחתנת וזהו תתרגלי כנ"ל מוכן שאבקר את הוריי רק פעמיים בחודש למרות שמרחק הנסיעה הוא לא רב ובעלי הוא ממש לא קמצן מבחינה כספית. 3)אני מרגישה שכלל אינו מתחשב ברצונותי אחרי שהתחתנתי גילה לי כי חשבונותיו מעוקלים ורצה לפתוח עסק כלשהו והכפר מאוד קטן והיה צריך לפתוח העסק בשמי ומס חשבוני סירבתי אני אישית מעדיפה עבודות יציבות וגם לא האמנתי שהעסק יצליח הוא אמר לי שאני שלילית,כנ"ל מצא עבודה בקיבוץ מרוחק מאוד משני הכפרים שלנו ורצה שנעבור לגור שם,טענתי שיהיה לי קשה....ותמיד היתי רואה בעיתונים עבודות שיכולות להתאים וגם אז אמר שאני שלילית....כנ"ל לגבי מין אנאלי תמיד אני מסרבת ותמיד מבקש ..גם אני רוצה דברים שהוא לא רוצה אך לא מתעקשת ככ כי אם לבן אדם לא כיף אז מה כיף כבר בזה לעשות....? 4)אני ממש מרגישה שכאילו מצפה ממני להעריך את משפחתו ולהסתכל עליהם כמו משפחה שלי את המשפחה שלי הוא בקושי מבקר אולי פעמיים בשנה וגם אז מתנהג כאילו הולכים לחשמל אותו....משפחתי למרות שלא רצתה אותו בהתחלה לא משמיעה כלפיו ביקורת מדברת אליו יפה...אך שמתי לב שיש תכונה כזאת למשפחתו של נטיה לסנוביות הוא אמר לי גם בפירוש בוויכוח שהיה ביננו שהוא חושב שמשפחתו יותר טובה משלי ומאוד העליב אותי וגם אמרתי לו זאת ולא היה יכפת לו..... 5) הדבר האחרון בגלל שבעלי מבוגר ממני ב13 שנה אני מרגישה שהוא מזלזל בי הוא לא מתייחס למה שאני אומרת ותמיד הוא חושב שהוא צודק . למשל אנו גרים עם הוריו והוא תומך בהם והיחיד שתומך בהם כלכלית כי לאביו יש עובדת זרה...הוא הבטיח לי לפני החתונה שיש לו כסף לממן לי את הלימודים ועכשיו אני לומדת עם הלוואות ואפילו דברים מינימליים שאני צריכה לקנות אין לי כסף לקנות כי רוב הכסף הולך על הוריו..מצד אחד אני מבינה שזה מאוד נוח לאימו שלאבא יש עובדת זרה אך מצד שני אנחנו זוג צעיר ולא יתכן שבעלי יתן את כל הכסף להוריו .....אין לי ביה שיעזור להם אך אין גבול?? מה עושים איך מתמודדים בכל הנושאים שציינתי דיברתי איתו אני לא רואה שמשהו עוזר בכלל....לא צעקתי אני מנסה לדבר יפה ובצורה מבינה....כבר אין לי כוחות....

שלום מלי, הסיפור שלך מוכר לי היטב מפניות קודמות שלך. נראה שקיימים ביניכם פערים גדולים מאד, בגיל, בציפיות מחיי הנישואין, בהעדפות המיניות שלכם, בהתייחסות למשפחות המוצא, ואולי גם פערים שמקורם בסטטוס כלכלי וחברתי שונה. כפי שכתבתי לך בעבר, אני חושבת שכדי להימנע מחיי אומללות וסבל, עליך לפנות ללא דיחוי לעזרתו של אדם נוסף, פסיכולוג קליני או מטפל זוגי, או - לכל הפחות - להתייעץ עם מישהו מבני משפחתך (אמא?) שישמע את העובדות ויחשוב יחד איתך איך פועלים הלאה. לצערי, עם כל האהדה שמעורר בי סיפורך הנוגע ללב, איני רואה כיצד אוכל לעזור לך מכאן, מעבר למה שכבר נאמר כאן בעבר. אני שבה ומעודדת אותך לפנות לגורם טיפולי בהקדם. בהצלחה ליאת