שלום רב

בת זוגי הייתה בטיפול תקופה ועזבה מסיבות אלה ואחרות. היא עברה אירועים מאוד קשים והייתי רוצה לשכנע אותה לחזור לטיפול כלשהו. היום היא נראית כבסדר, יחד עם זאת יודע שלעיתים הבסדר הזה הוא רק על פני השטח. הייתי רוצה לנסות להביא אותה לטיפול, מנגד לא רוצה להראות לה שהיא לא יכולה להתמודד בכוחות עצמה. אני לא בטוח שאפשר להתגבר על אירועים כל כך קשים כדבר של מה בכך. אני לא מפחית מיכולותיה, אך לדעתי היא זקוקה לטיפול כדי לא להגיע למצבים כבעבר. שאלתי היא, האם להניח לה, אולי לשכנע אותה ולסייע לה למצוא מטפל/ת, איך והאם באמת יכול לסמוך עליה שהיא מרגישה כמו שהיא משדרת כלפי חוץ, קשה לי מאוד לסמוך עליה, בעיקר בגלל העובדה שהיא תמיד בסדר, ואז מתברר שלא. בשורה התחתונה מה נכון? בברכה

שלום תוהה לדעתי זו החלטה שלה אתה יכול לייעץ לה אבל היא יודעת מה נכון לה. ואם אתה לא סומך עליה למה אתה איתה? אולי היא אומרת לך שהיא בסדר כשהיא לא כי היא לא סומכת עליך?...........?

שלום לך, עולים שני נושאים מרכזיים מדבריך : מצבה של בת זוגך ומצבך שלך מולה. בת זוגך נשמעת כמי שעומדת מול קונפליקט פנימי היא מעוניינת להיראות ולהרגיש טוב גם כאשר מבפנים אינה מרגישה בהכרח כך. וייתכן וטיפול אינו פשוט לה בדיוק משום שהוא מפגיש אותה עם החלקים הכואבים יותר שבתוכה. אני גם שומע אצלך מבוכה אל מול מצבה, חוסר אונים. אתה רוצה לעזור לה אך לא יודע מה נכון לה והאם ואיך היא תקשיב לך. עצתי לך היא לנסות לדבר איתה, להיאחז בתיאור שלך אותה כמי שמה שהיא משדרת כלפי חוץ אינו תואם בהכרח את הרגשתה מבפנים ולדבר איתה, לברר איתה כיצד אתה יכול לעזור לה. להציע, לא לכפות טיפול, ונראה לי שאולי חשוב יהיה לשניכם להרגיש שאתם לא מבודדים אחד מהשני גם ברגעים קשים כאלה. דרור