שיטה לטיפול בפחד

יש לי מין טכניקה שאני משתמשת בה כשאני מפחדת ממשהו. אני פושטת מתנתקת מהדבר ומהמחשבה עליו, עד לרגע שהוא אמור לקרות, ואז אני נכנסת או עושה אותו בלי חשיבה. וכך בדיוק קורה לי לפני הפגישה. אני מתנתקת כל השבוע, לא חושבת על מה היה, על מה אני רוצה להביא בפניה השבוע. כלום, ואני נכנסת כל פעם כאילו אני נכנסת למקום חדש! אני גם יכולה לשלוט ברגשות שלי, פשוט להקפיא אותם, עד כדי שאני גורמת לה לבכות אבל שולטת בעצמי. ואם אני ממש נשברת מולה, אני בורחת. קמה והולכת - פשוט ולעניין. מה דעתך על זה?

אנה, העובדה שאת שואלת מה דעת האחרים על התופעה הספציפית אצלך מראה כמה את אולי מרגישה שיש לה עוד רבדים נוספים ואולי אף סיבות נוספות בשבילך ל'התמודדות' קלה יותר עם הרגשות העולות אצלך בפגישה, בעקבותה ואחריה...? לפעמים כל כך קשה להעלות זכרונות ורגשות כואבים, כך שכדי לא 'להתמוטט' או להרשות לעצמנו להרגיש פגיעים אנחנו פשוט מתעלמים מהרגשות במקום להסתכל להם 'בעיניים' ולא לברוח... זה כן נכון שאנחנו צריכים להרגיש בטוחים בתוך מסגרת הטפול כדי לשחרר את שבאמת מכביד על ליבנו... חשוב אכן לבדוק את עצמנו בכנות כדי שנוכל להפיק את המירב מהטפול ואם זה לוקח זמן, סבלנות... אנחנו נותנים לתת מודע לשחרר רק כשאנחנו מוכנים ואז, אין זמן טוב יותר לגדול וללמוד על עצמנו. מחזיקה לך אצבעות אנה. שיהיה מסע מאמין ומוצלח.

שלום אנה, המנגנון שאת מתארת הוא אחד מני רבים המסייעים לנו להתמודד ביעילות עם מצבי לחץ. נדמה לי שהבעיה אינה טיב המנגנון, אלא הגדרת המצב. את מתייחסת אל הטיפול כאל סיטואציה בעלת פוטנציאל מאיים מאד, ומפעילה כנגדה הגנה מסיבית של ניתוק. חשוב להכיר בחרדה שלך מול קרבה בינאישית, או מול האפשרות שתיד?ח?קי אל מקומות מאיימים כנגד רצונך. ודאי ירגיע אותך לדעת שאת המנווטת העיקרית של הטיפול שלך. תוכלי לדבר על כך עם המטפלת שלך, ולבקש ממנה לכבד את קצב ההתקדמות שלך. עליך לזכור שאחרי הכל, טיפול פסיכולוגי יכול להיעשות רק באמצעות מפגש בינאישי פתוח ומתוך כנות גמורה. אם קשה לך לגעת בתכנים מאיימים, מוטב לדבר על הקושי והפחד שלך על פני לברוח מן החדר. בהצלחה ליאת