איך מודאים שהפסיכולוג שאליו הולכים הוא בעל תעודה?

רציתי לברר איך בודקים זאת. מבלי לבקש מהפסיכולוג תעודות. כדי לא ליצור רושם של חוסר אמון, במקרה שלאחר ממספר מפגשים. ולנקודה נוספת. אחרי תחילת טיפול של כ10 מפגשים. שהיתה לו מטרה ברורה והיא שחרור מהרגשת כאב בגרון כאילו אבן שחוסמת נימצאת שם. במיוחד במהלך נסיעה באוטובוס אחרי העבודה. (כמובן שנעשו בדיקות ששללו כל בעיה גופנית) לא היו תוצאות בכיוון זה . יש לציין שהיתה פתיחות במהלך השיחות ונהנתי במהלכן, אבל לאחר מכן הייתי במצב של כאב גדול עם המון בכי והגעתי למסקנה שאם אני רוצה להשאר שמחה כמו קודם עלי לעשות הפסקה.והרגשתי ששמור פיו ולשונו שומר מצרות נפשו. הייתי שמחה לקבלת תגובה מקצועית ותודה מראש. הילה

שלום הילה, מטפלים מורשים נוטים להציג את תעודותיהם במקום גלוי לעין (גם אם מוצנע) בקליניקה שלהם. זוהי פעולה מתבקשת והגונה. עם זאת, יש המעדיפים שלא לעשות כך, ולפיכך יש להניח שהם מורגלים בשאלות. שאלות לגבי השכלתו והכשרתו של המטפל הן מתבקשות ולגיטימיות, ואין לראות בכך הבעת אי-אמון. אפשר, כמובן, לבדוק בפנקס הפסיכולוגים, אך יש להביא בחשבון שהוא מתעדכן רק פעם או פעמיים בשנה. (אני מזכירה שמטפל מורשה יכול להיות גם פסיכיאטר, עובד סוציאלי קליני, או מטפל באמנות מורשה, והללו אינם רשומים בפנקס הפסיכולוגים). ולשאלתך השניה. טיפול פסיכולוגי בהחלט יכול לעורר תחושות קשות או רגשות שליליים היוצרים חוויה של נסיגה זמנית במצב הנפשי. אם עזבת את הטיפול במצב זה, מבלי שאפשרת לעצמך להשלים או "לסגור" את התהליך, את עלולה להישאר עם המסקנה הלא מדויקת לפיה הטיפול הזיק יותר מאשר תרם. נוכל לומר דבר דומה על מי שהפסיק טיפול רפואי באמצע (לא השלים את מנת האנטיביוטיקה, ברח מרופא השיניים אחרי הקידוח אך בלי הסתימה, או זינק משולחן הניתוחים לפני שהמנתחים תפרו את בטנו...). הרי לא יעלה על הדעת במקרים אלו להאשים את הטיפול הרפואי, נכון? לכן, כל עוד הטיפול הפסיכולוגי נעשה ללא הרדמה, יהיו מי שיחליטו לוותר באמצע התהליך, ולהישאר עם הכאב, גלוי או מודחק. אני מניחה שהצלחת להסיק מהי דעתי על הבחירה שלך, ובוודאי גם מהן המלצותי להמשך. :-)) בהצלחה ליאת