אבחנות בטיפול

שלום, כאשר מבקרים אצל רופא,ניתן לקבל ממנו אבחנה לגבי שם המחלה ממנה אנו סובלים וכן המלצה לגבי דרך הטיפול.מעניין אותי לדעת איך הדברים עובדים אצל פסיכולוג.מאחר שהפסיכולוג מטפל באנשים שהם בריאים בנפשם,האם יש מקום לדבר על אבחנות?על אילו מושגים נשענת אבחנה שפסיכולוג נותן לאדם בריא,כזו שנרשמת נגיד בחוות דעת מקצועית? ושאלה מעניינת נוספת-מדוע חוות דעת מסוג זה,בניגוד לאבחנות רפואיות,מוסתרת מהמטופל בתואנה שאם המטופל יעיין בה זה לא יתרום לקידום הטיפול?

שלום דנה, פסיכולוגים קליניים משתמשים באותן האבחנות המקובלות על הפסיכיאטריה, כפי שהן מופיעות ב DSM וב- ICD. אני לא יודעת מדוע את מניחה שפסיכולוגים קליניים מטפלים רק באנשים 'בריאים בנפשם'. כל קשת האבחנות הפסיכיאטריות מבקרת בקליניקה (מהפרעות חרדה עד הפרעות אישיות ועוד...), וכשאין אבחנה פסיכיאטרית, אזי פשוט אין. אגב, פסיכולוגים רבים נוהגים בשקיפות מלאה עם המטופל בכל הקשור לאבחנה, במיוחד כאשר יש צורך בהפנייה לייעוץ פסיכיאטרי או במעקב פסיכיאטרי רציף (כלומר, כאשר נחוץ טיפול משולב אצל פסיכולוג ופסיכיאטר). מעבר לכך, ישנן מספר דרכי התבוננות במטופל המבוססות על תיאוריה דינמית, שהן יחודיות לפסיכולוגיה ומהוות שפה 'פנימית' שאינה בהכרח רלוונטית לשיטת האבחון הפסיכיאטרית. לעיתים התבוננות כזו נשענת על אבחון פסיכודיאגנוסטי, ולעיתים היא מבוססת-תיאוריה. מקווה שנחה דעתך, אורנה