לדרוד - שוב אותו 'סיוט'.

שוב אני צריכה 'להמתין בסבלנות' וכעת לא לדעת אפילו מה יקרה מחר או מוחרותיים,ואני בחוסר-וודאות מוחלט,שזה הדבר שהכי קשה לי,כי אני אוהבת דברים קבועים ומתוכננים מראש,ולאחרונה בחיי אין שום-דבר קבוע,וכמעט בכל יום איני בטוחה מה עומד לקרות למחרת; בעבר היתה לי תקופה שהיתה לי 'שגרת יאוש' שבה לא עשיתי כלום עם עצמי{חוץ מהטיפול הפסיכולוגי} ואז לפחות היתי בטוחה יותר,וכעת אני בתקופה טובה יותר {בגלל 'הפרוייקט' שלי},אך אני בחוסר-וודאות מוחלט.איך מתמודדים עם זה? בתודה מראש, משתנה {איני יודעת אם זכור לך הOCD שלי,שכפי שידוע לי גם כן 'דורש' שיגרה כלשהיא בחיים, ושמקשה על ההתמודדות עם חוסר-ודאות}.

משתנה שלום, את אומרת ובצדק שהיעדר תחושת הוודאות לא עושה לך טוב. את אמנם במצב שיש בו מרכיב של חוסר וודאות, אך האם זה הכרחי שבכל הפרמטרים של חייך לא יהיה מרכיב של שגרה? האם אין משהו שאת יכולה לעשות שיכניס עקביות כלשהי לחייך, כך שיאזן את תחושת חוסר היציבות ואי הוודאות שאת מרגישה? המלצתי החמה היא שתנסי למצוא שגרה שכזו, ולאו דווקא שגרת ייאוש, דרור