לאורנה ...( תלות?! )
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אורנה .. מצטערת על האורך.. רוצה לשתף אותך ..מה מרגיש לי .. אממ.. בדכ כלל אחרי העלמות שלי , יותר נכון רצון להעלם מהעולם...שזה מין ניתוק רגשי מהכאב ומהעוצמות שלו , וחזרה למציאות האמיתית באות אצלי שוב ה..שאלות האלה עם עצמי , מה יהיה עם התלות הזו????? , התלות הזו שאני מרגישה בטיפולים הנפשיים שאני עוברת ..אצל הפסיכולוג , האם אוכל להפרד מהן מתישהו ???? האם התלות הזו פעם תפסק ? האם אוכל לשלוט ביצרי ההרס העצמי שלי לבד ??? האם אוכל לצאת ממעגל ההרס הזה פעםםםםםםם???? ולהבריא??? ניסיתי לחשוב מה גורם לי בעצם להרתע או לרצות להעלם דווקא מאנשים שעוזרים לי ??? (הפכתי לפסיכולוג של עצמי ?!...) מה גורם לי לא לרצות להחשף / לשתף הרבה פעמיים דברים שיכול להיות שאם הייתי משתפת הייתי נמצאת במקום טוב יותר משאני עכשיו, שהייתי מצליחה להגיע לתוצאות טובות יותר עם עצמי... לא יודעת... אולי... אני פחות משתפת כי אני מפחדת לפתח את התלות הזו שוב , החוסר שליטה הזה בעצמי...זה רק מראה לי כמה אני חלשה וקשה לי לקבל את זה .. ולכן, אני גם מפחדת לבקש עזרה, כדי לא לפתח את אותה התלות שוב (למרות שכרגע זה מעגל שאין עליו שליטה ...) , כי גם כשאני כן מבקשת עזרה, זה תמיד (אבל תמיד) מלווה אצלי בנימה של התנצלות, במשפטים שנאמרים על ידי כמו "אני לא רוצה להעיק עלייך", או "אני ממש מצטערת שהטרדתי",או " סליחה ש..." אני תמיד תופסת את עצמי כמעיקה, כמטרידה וכל בקשת עזרה מבחינתי נתפסת כשלילית וזה עוד דבר שמונע, בסופו של דבר, קבלה של טיפול ראוי,מבחינתי. ואז המעגל הזה הוא שוב הופך לבעייתי ... אולי... אני באמת צריכה להכיר בזה כבר שזו תקופה כרגע , שתעבור , שהשליטה תחזור אליי ברגע שאבריא ,בעזרת האנשים הנכונים שיכוונו אותי , לאט לאט ...וככה אנסה פחות להלחם בזה, כי המלחמות האלו לא מובילות אותי לכלום , חוץ מחולשה , עייפות , ורצון ליפול הכי נמוך שאפשר, פשוט להתייאש ....מהכל , אני חושבת שהסיבות שאני נרתעת הן בגלל העבר הדפוק שמלווה אותי בדרך : שאני מפחדת שאולי לא יאמינו לי למה שאספר , (כנראה זה בא מהמקום של משפט שמקובע אצלי בראש , שאולי אני רק מדמיינת הכל ובאמת נהנתי ...(כמו שאמר לי הבחור שפגע בי "את נהנית , אני יודע שנהנית" , והקבן אז..בצבא ":אחת כמוך יכולה רק להנות .. ) אולי הבילבול הזה , הפחד ממה שנאמר שם גם אם הוא לא נכון , פשוט משתק אותי כל פעם מחדש ... אולי אני מפחדת שיגרמו לי להרגיש אשמה עוד יותר ממה שאני מרגישה. שאני מפחדת לאבד שליטה על החיים שלי, על ההחלטות , על הרצונות בכלל שליטה כללית (נראה לי שזו הסיבה הראשית שמתלווה לכל דבר בחיי)., שאני מפחדת שהדיבור על הדברים הכואבים וההתמודדות מול האמת לדברים האמיתיים שקורים לי בתהליך הקשה הזה יחזק אצלי את השנאה העצמית... את העמדות השליליות שלי כלפיי עצמי,ולכן אני מפחדת מהתגובות של עצמי אם אני אדבר ... שאני מפחדת לנסות לדבר ולא להצליח (זה כבר קרה פעם), שאני מפחדת שישנאו אותי בגלל הדברים שאני אספר, שאני מפחדת לגלות, שוב, שלדבר זה לא ממש עוזר, . שאני מפחדת שפשוט ינטשו אותי אחרי כל החשיפה העצמית והנוראית הזו ...הלוא זה כבר קרה ....לי ..גם מאנשים הקרובים. אליי ..!!!!!!!! אולי אם המודעות הזו תתרום לי לשינויי בהבנה אולי אז פחות אנסה להתכנס בעצמי ואוכל לקבל את העזרה שמציעים לי ..... כי הבעייה האמיתית היא בעצם רק בי ולא באנשים שמנסים לעזור לי , לפחות היום , אני יכולה להגיד את זה , שהאנשים שנמצאים סביבי , הם באמת מבחירה קפדנית של אנשים טובים , כנראה כל הפגיעות שנגרמו לי ...עדיין השאירו בי חותם חזק של ביטחון מעורער , ואולי ...אולי ...אני אצליח לעשות שינוי ...כי זה מה שיצליח להביא אותי לשלמות הפנימית אלייה אני שואפת להגיע .. כרגע זה רק אולי..... מקווה שאוכל לכתוב שוב ..אולי אפילו בזמן הקרוב שהשינוי בדרך להחלמה לא יהיה אולי.. אלא בטוח !!!! בינתיים בין ההבנה לתחושות יש פער ענקי .. אורנה יקרה , האם פעם אוכל לצמצם את הפער הזה ? האם אוכל להיות אותה ש' שהייתי ..מאושרת ושמחה ?.... האם זה עדין לא מאוחר ..לקוות ???... כי התייאשתי .. סליחה , סליחה שאני חלשה .. :-((((,
יש לי שאלה, שקשורה לנושא הניתוק הרגשי המעיק אם את בדרך לטיפול השבועי שלך ובדרך מונחת גופה, האם זה יגרום לך להחסיר פעימה??? לשנות את קצב הצעדים שלך?? או מה???
היי.. אני באמת מותיקי הפורום ..רק השקטים .. שקוראים ..ופחות מתערבבים.. למרות שבשבועות האחרונים ..אני מוצפת רגשית וניתן לראות את זה בהודעות שנכתבות על ידי .. את היית אחת ..שמעודדת מרחוק .(בניק אהבה)...ואני רוצה להודות לך ... אני קוראת את כל השירשורים ..שנפתחו לגבייך ..היום ובימים האחרונים וזה מזעזע אותי .. היי..אנחנו בני אדם..אולי אם נהייה רגישים אחד כלפי השני ..יהיה הרבה יותר קל ..לשרוד את המציאות היומיומית ..שממילא לא מקלה ??.. מה קרה כאן?..איך הפורום הזה ..שתומך ..ומכיל ..ועוטף בתוכו המון אהבה ..נכנס להיסטריה כזו?...על מה ולמה ???. היי חזקה .. בכל מקרה לשאלתך, אם אראה דבר כזה ..ברור שזה יערער אותי ..וזה יגרום לי להחסיר פעימה .. ((כן..מסתבר שנשארו בי עוד רגשות..)..למרות מה שעברתי.. לא הבנתי , איזה צעדים זה ישנה לי ?...את כל התהליך הזה שאני עוברת ..?? כאילו הסתכלות על הדברים בצורה שונה ..באור חיובי יותר ..שיש דברים יותר גרועים ?.. לא הצלחתי להגיע לכוונותייך ... שיהיה ערב רגוע, ש'
שלום ש', אני חושבת שאת נמצאת במהלכו של תהליך, ולפעמים בתוך התהליך דברים נראים קיצוניים וסופיים ("אני תמיד אהיה כזו"), ולא כך... להושיט יד אל מישהו שיעזור, להרשות לעצמנו להזדקק, להאמין שיש שם מישהו, להשתמש בעזרה לצורך הצמיחה שלנו - כל אלה הם בעיני ביטויים של אומץ טהור. תחשבי על זה? אורנה
אני חושבת שלא מספיק ..להבין את מה שכתבת ..כי הוא אכן נכון מאוד לגביי .. אני חושבת שליישם אותו ייקח לי עוד ..זמן .. אבל אני בדרך?!..לא ?.. עד היום הייתי אטומה אפילו בלהבין..:-) תודה אורנה .. תודה שאת כאן.. חג שמח , מחבקת ש'
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
