אושר וסבל.
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ההודעה שלך התקבלה בהצלחה
היא נמצאת כעת בבדיקת עמידה בנהלי הפורום
ההודעה צפויה להתפרסם תוך 24 שעות ממועד הגשתה
במידה וההודעה לא פורסמה בתוך 24 שעות, מומלץ לעיין שוב בנהלי הפורוםולהעלות את ההודעה מחדש.
אורנה יקרה, אתמול היה לי יום טוב, אחרי שנים. נסעתי לים עם חברות ואחר כך ישבנו במסעדה. כבר המון זמן לא יצאתי מהבית והן גם לא אמרו לי שנוסעים- כי לא הייתי באה. פשוט אספו אותי לקנות משהו קטן באיזור ביתי ואז "חטפו אותי" לים שהוא מרחק נסיעה של כשעה וחצי מביתי. דווקא ברגע שהיה לי הכי כייף, בים בין הגלים, בו לא הייתי יותרמ- 15 שנים (אני בת 28), הרגשתי פתאום ריקנות נוראית וחוסר תכלית ביחד עם אושר. זה היה כואב ביותר. אני מרגישה שגם רגעיי ההנאה הגדולים, עד שמגיעים הופכים לכואבים. אין אושר בלי סבל. לא בטוח שתהיה לך תשובה על זה - אך רציתי לדעת מדוע תחושת העצבות מתגברת דווקא כשטוב.. פרח
פרח יקרה, מזמן לא שמעתי ממך, לפחות לא בכינוייך הפרחוני. טוב שיצאת מהבית. טוב שיש חברות. טוב שיש ים... התיאור של אושר נוגע בסבל, הנאה צרופה עם יגון קודר, הוא כל-כך כל-כך נכון. מהות החיים, אני חושבת... ואיכשהו, היכולת לראות זאת מעידה בעיני על בגרות, ועל כוחות, ולמרות הכל - גם על חיות. צאי שוב... אורנה
תודה אורנה, לא כתבתי בעוד כינויים מלבד הפרחוני - ריחני שלי. התרחקתי קצת מהפורום לתקופה. נעים שזכרת למרות שלא כתבתי מספר חודשים. פרח
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
