ויק מספיק

דוקא לא התכוונתי לכתוב היום.אבל לא ניגשתי למבחן היום (מועד ב') ואני מרגישה שאין לי כוחות.אני לא יודעת אם הלימודים הם הסיבה או התוצאה, אבל אני מרגישה שהם לוחצים אותי בצורה לא סבירה.זה חונק אותי.אני לא ישנה ויש לי התקפי אכילה מוזרים שלאחריהם אני לוקחת כדור שינה כדי לישון. המחשבה שלי היא שאם אפסיק ללמוד לא אוכל לחיות עם זה,תהיה לי עוד סיבה לשנוא את עצמי, ושאם אמשיך לא אוכל לחיות חיי שלוה ואהרוס את עצמי באוכל כדורים ואלימות.אולי אאבד את דעתי.אופציה טובה יחסית לשאר. הייתי רוצה להיתקל במישהו בסמטה חשוכה שיכה אותי וירוקן אותי מעצמי.

להתקל במישהו בסמטה חשוכה ושיכו או ירוקנו אותך מעצמך.. תאמיני לי , כאחת שעברה אונס אכזרי בסמטה חשוכה ..!!!לא היית רוצה !!!!

ויק יקרה, את יודעת, אני לא חושבת שהלימודים כן/לא הם העניין. אני מרגישה שהעניין הוא ללמוד להתבונן ברגשותינו, לקבל אותם כחלק טבעי מהתודעה שלנו, מעצמנו, לתת לרגשות ולמחשבות לחלוף ולהשתנות מעצמם. באופן פרדוקסלי, אם נוכל ללמוד לחיות עם הרעב, חוסר השינה, הכאב הנפשי, הגעגוע, מתוך הבנה שהם חלק מאיתנו ומבלי להתאמץ לגרש אותם, הרי עוצמתם תשכך. מקווה עבורך (גם כשאת מתייאשת), אורנה נ.ב. ש, צר לי לקרוא על האירוע הנורא שעברת.

מקווה שיהיו ימים קלים יותר .. הטיפולים מוציאים ממני כל טיפת כח אפשרית ... אבל מקווה שהעבודה תשתלם בסוף ואחזיר לחיי את השליטה מחדש.. בינתיים , מנסה לקבל מכאן כוחות דרך קריאה סמויה ... ובכדי לא להרגיש לבד מידיי עם מה שעובר עליי ... תודה על התמיכה שאתם נותנים כאן בפורום זה .. כן ירבו אנשים כמוכם... לילטוב ש