גיליתי פרטים אישיים על הפסיכולויגת שלי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

29/06/2007 | 20:08 | מאת: ניבה

הי ליאת, מה שלומך? מזמן לא כתבתי לך, משום מה אני פחות זקוקה לגיבוי/ עידוד/תמיכה של הפורום, משהו כנראה מסתדר איכשהו..אני לא חושבת שאני נמ צאת באותו המקום, דברים משתנים גם מול החיים/ אנשים וגם מול הפסיכולוגית שלי, שאני רק הולכת "ומסתבכת" בהיקשרות שלי אליה... הרצתי היום את השם שלה באינטרנט, סתם , ממש סתם, אולי בכדי לגלות משהו מהחיים האמיתיים שלה.. גיליתי שהיא בת של שני פרופסורים מפורסמים... אני ממש בהלם, פשוט בהלם, המון תחושות קשות.. אני מצטערת שבכלל הרצתי את החיפוש, היא השתנתה לי בבת אחת, כאילו מציאות חייה כל כך שונה ורחוקה שאני תוהה איך בכלל היא יכולה להבין אותי, איך אני יכולה להיות ראויה לה? אני באתי מבית כל כך קשה, הורים כל כך "גרועים", והיא באה ממקום כל כך אחר... היא בטח בהלם מהסיפורים שלי... ולחשוב שאני ריחמתי עליה כל הזמן, רציתי לעזור לה, לדאוג לה בזמן שכנראה היא בכלל לא היתה צריכה את זה... מה את אומרת ליאת, חשבתי לכתוב לה על זה SMS מרוב שזה מעיק עלי,, אבל עכשיו זה יעמוד שם בינניו , עד שהתקרבתי אליה , היא מתרחקת...אני כל כך מאוכזבת... מרגישה עלובה, כאילו היא מודל שאני אף פעם לא אגיע אליו, כאילו היא רחוקה שנות אור ממני ומהקיום שלי.. מה אני בכלל מחפשת אצלה?? אשמח לשמוע את דעתך ניבה (המקורית)

לקריאה נוספת והעמקה
29/06/2007 | 20:35 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום ניבה, למקרא הדברים שלך, מצאתי את עצמי מחייכת, מתפעלת בפעם המי יודע כמה, מכוחן של השלכות ודמיונות להכתיב את הלך הרוח שלנו. את בונה בדמיונך איזה סיפור חיים נפלא למטפלת שלך, הורים מושלמים ועשירים המעמידים בצל את ההורים ה"גרועים" שלך; ילדות מאושרת; עשירה; חיים ללא מחסור מכל סוג שהוא. אני חושבת שכל הרגשות שהתעוררו אצלך מול התגלית הזו - חשוב שיהיו מדוברים בחדר, בעיקר כדי ללמוד משהו על תחושות הנחיתות, הקיפוח והזעם המתעוררים אצלך מול מה שנראה מוצלח, אקדמי, ובעל סטטוס. זהו חומר טיפולי בעל ערך רב. נסי להתאפק עם הSMS, אך כדאי מאד לפתוח זאת מולה, בשעה הטיפולית. בהצלחה. ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית