מוסלימית בקיבוץ

היי אני צרקסית בת 20 פלוס נשואה שנה בעלי מצא עבודה זמנית בקיבוץ שדי קרוב למכללה שאני לומדת בה ואנחנו נגור שם הבעיה אני תיכף מסיימת את הסמסטר ולא יודעת אם אמצא עבודה בחופשת קיץ ,אני די קשורה למשפחתי מה שגם עברתי לגור בכפר שבו גר בעלי אחרי חתונה ועד שהצלחתי להתרגל אנו שוב עוברים אומנם זמני...אבל אני לבושה בלבוש דתי מוסלימי לא יודעת איך יקבלו את זה בקיבוץ...אומנם יכולה לשים מטפחת כמו יהודיה..אבל מעדיפה להיות אמיתית עם עצמי ...קצת ביישנית יש לי בעיה להכיר אנשים ,מה גם שבעלי ממש טיפוס לא דברן מידי ואני קצת יותר מדי פטפטנית די טיפשי אבל בגלל שבעלי לא מדבר איתי כמו שאני רוצה אני מתחילה לחשוב שזה בגלל שלא אוהב אותי או שדאני משעממת אותו מצד אחד יש בזה יתרון כי גרנו ביחידה נפרדת מהוריו וזה מאוד השפיע על הזוגיות שלנו בכל התחומים (ברוך השם הוריו מעריכים אותי מאוד והיתי מאחלת חמה מתוקה כזאת לכולן) מה לעשות? חוששת...קצת בחרדות...קצת קשה לי להתרגל לשינויים ...נפגשת עם פסיכולוגית במכללה אך לא מרגישה שהיא עוזרת לי במשהו...

בקיבוץ שלי יש לפחות מוסלמית אחת מסורתית שעובדת כאן והולכת בלבוש דתי מוסלמי. לא נראה לי שמישהו מסתכל עליה באופן מיוחד. אני חושבת שכמו בכל מקום יש בקיבוץ כאלה ואחרים, ואולי דוקא בגלל שאת מעידה על עצמך כעל פטפטנית תוכלי לצור הכרויות ואז באמת לא משנה איך נראית המטפחת...

שלום נטלי, נעים לשמוע על התערבבות של דתות ולאומים, ואני מאחלת לכם הצלחה רבה במקומכם החדש. העלית מספר רב של נושאים שונים: הקושי הטמון במעברים, אי הבטחון שאת חשה לעיתים למול בן-זוגך, השונות והמרחק שמתעוררים לפעמים ביניכם, המאפיינים המגוונים שלך - מביישנות ועד פטפטנות, ועוד. אני קוראת את הדברים כתהיות מובנות ותואמות לגילך, ולשינויים הדרמטיים בחייך בשנה האחרונה. אינני יודעת מה עוצר אותך מלהשתמש בטיפול שלך באופן מלא. אני כן רוצה להציע לך לנסות להפוך את הטיפול למקום לדיון אמיתי וכנה בתכנים אלה, כלומר להפוך אותו למקום משמעותי שילווה אותך בדרכך. בהצלחה בכל, אורנה