שתי שאלות שהם די סתמיות

היי ליאת, לפני כשבוע משהו שאל אותך לגבי העברה אירוטית האם היא יכולה להתרחש גם בין מטפל ומטופל מאותו מגדר, והתשובה הייתה שכן. רציתי לשאול כיצד מסבירים העברה אירוטית בטיפול, האם עצם זה שניתן להימשך למטפל מאותו מין שהמטופל שייך אליו למרות שהמטופל הוא הטרוסקסואל ולא הומוסקסואל יכולה אולי להעיד בבסיסה את היכולת ההתחלתית שלנו להימשך לשני המגדרים במידה כזו או אחרת ושיש רצף ולא משהו דיכוטומי של אדם הנמשך רק לנשים או רק לגברים ויתכן ויש משהו באמצע ... ואולי בבסיס שלנו אנו יכולים להימשך לשני המינים ותהליך החיברות גורם לנו בצורה כזו או אחרת להתאים את עצמינו למה שמקובל ולכן בטיפול עלולה להייוצר העברה אירוטית גם בין אותו המין. (אשה או גבר הרגילים להימשך למין אחר משלהם זה יכול די להפתיע אותם התופעה הזו בטיפול) או שכלל אין קשר בין הערב אירוטית למציאות עצמה ולכן זה לא נכון לנסות לעשות את ההקבלה שאני עושה בין המציאות הטיפולית לחיים האמיתיים. שאלה שנייה: מה החשיבות של להיות כמו כולם? אם אדם הוא מסתגל היטב לסביבה עובד, מצליח ויש לו חיי חברה וכד' ובכל זאת הוא לא כמו כולם יותר בהיבט חיובי כמו השכלה יחסית רחבה יותר מהממוצע(ואולי גם כשרון) לא שהשכלה מעידה כל משהו אבל תחומי ענין רחבים הגורמים בין היתר לשלושה תארים ראשונים מתחומים שונים מאוד, באמצע לימודים לשני תארים שניים במקביל ועוד תוכניות שונות כגון: רצון להחליף עבודה לתחום שיותר מתאים , אדם שעושה יותר מה שמתאים לו וחושב שזה נכון ופחות מה שאחרים חושבים שזה נכון חשוב לי לציין אדם שחי טוב אם הסביבה שלו לא לובש מוזר או משהו חריג ובכל זאת שומע לעיתים מסרים כמו הוא "טיפוס" וכד' (כמובן שלא נאמר בצורה ישירה אלא כמו למשל אחיין שאומר בתמימות :" אמא שלי אמרה שאת טיפוסית") האם זה אמור לפגוע? האם זה צריך אולי לגרום להיות יותר קונפורמי? מה שדי קשה לאדם שהוא פשוט לא רגיל לחשוב דוקא כמו כולם אלא יש יותר חופש מחשבה ויצירתיות מסוימת(שיש לה גם יתרונות לעיתים בחיי היום יום כמו למשל ניהול צוות בגיל צעיר מאוד). איך לא להעליב או להיפגע מהערות כאלה? תודה מראש, וסליחה שמידי שבוע אני כותבת משהו אני כותבת בתורנות שלך כי אני אוהבת את הצורה שאת עונה לכל אחד ואחד

התנצלות על כך שתמיד יש לי שגיאות כתיב רבות אני מזהה את חלקם רק לאחר מכן.. הדסלקציה שלי (-: (למרות שאני קוראת המון זה עדין קיים)

שלום רחל, נדמה לי שההעברה האירוטית לא ממש קשורה לאוריינטציה המינית שלנו בדר"כ, אלא דווקא לסיטואציה הטיפולית ולקשר המיוחד הנארג בה. פרויד טען שההתאהבות במטפל היא "במידה רבה נעדרת התחשבות במציאות, היא פחות נבונה, מתעלמת מההשלכות שעלולות להיות לה, ומסנוורת עיניים בהערכת הדמות הנאהבת, יותר מכפי שאנו מוכנים להודות בהתאהבות נורמלית. עם זאת, בל נשכח שדווקא סטיות אלו מהנורמה הן המהות של ההתאהבות". (ציטוט מ"הערות על אהבת-העברה" שבספר "הטיפול הפסיכואנליטי" של פרויד. לגבי שאלתך השניה, קצת יותר קשה להשיב. איני יודעת למה התכוונה מי שקראה לך "טיפוס". זאת מילה שיכולה להשתמע לכאן או לכאן. אם את מרגישה שלמה ומסופקת בחייך, למה לך לכופף אותם כך שיתאימו למישהו אחר? מצא חן בעיני כששאלת האם "צריך להיעלב". זה נחמד בעיני כי זה מרמז על האחריות שיש לנו על העלבון. אם נחליט להיעלב - אז ניעלב, ואם לא - אז לא! כמו שאת ודאי מנחשת, אני כמובן ממליצה בחום לא להיעלב, ולהמשיך לנהל את חייך באופן המתאים לך, גם אם הוא מעלה תהיות אצל האחרים. השאלות שלך אינן סתמיות כלל וכלל, ותמיד נחמד לראות אותך איתנו. שבוע טוב ונעים ליאת