ועוד דבר

אני נמנעת מלקנות לעצמי דברים (חוץ מאוכל וסמים) ולרוב אני משקיעה את כל כספי באוכל לחתולים- מזון יבש, פחיות וכו'. מה זה אומר עליי? פעם היתי קונה לעצמי בגדים, מתלבשת ומתאפרת בקפידה, מסדרת גבות, ציפורניים, שיער. היום אני יכולה ללכת כמו ג'וחה לעבודה ולא יהי איכפת לי, מתוך נקודת מבט שכל זה הבל הבלים ולא שווה להשקיע בטיפוח עצמי, אלא עדיף לעזור לבעלי חיים ולטפל בהם- זה גורם לי להרגיש יותר חיה. אפילו כשבנות בעבודה מדברות על בגדים או איפור- אני נגעלת וחושבת שהן שטחיות. זה נורמלי?

עילית יקרה, טיפול עצמי בגראס היא תופעה מוכרת, שיכולה להכהות רגשות של ריקנות ודיכאון. הסיבות לרגשות אלה הן יחודיות לכל אדם, ואינני יכולה לדעת אותן מבלי להכירך באופן מעמיק. נשמע לי שיש מספר דברים שכדאי לך לברר לעצמך, על-מנת שאיכות חייך תהיה טובה יותר, ומבלי שתזדקקי למיסוך של עננת הגראס... מכיוון שמדובר בתהליך רגשי עמוק שמתחיל בחשש רב מצידך, קואצ'ינג אינו התשובה המתאימה, אלא דווקא פסיכותרפיה. בהצלחה בכל, אורנה

תודה אורנה. זה ממש משחרר לכתוב בפורום הזה ולדעת שיש מי שמקשיב לך ולא שופט אותך.