נמאס...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

01/05/2007 | 16:13 | מאת: MR BLUE

שלום נמאס לי מהכל מהחיים מהלימודים משגרת היום מהאוכל שאני אוכל....כבר לא נהנה מאוכל נמאס לי מפורנו נמאס לי מנשים נמאס לי מאנשים נמאס לי מהמקומות בילוי שהייתי הולך אליהם נמאס לי מחיבה לא אמיתי נמאס לי משנאה נמאס לי להרגיש נמאס לי לכתוב כאן כמה רע לי כל הזמן ובטח לכם נמאס לשמוע בעיקר מיאוס חוסר תחושה של הנאה הרבה זמן לא הרגשתי שאני נהנה שטוב לי לרגע אחד קטן ממשהו בעולם הזה גמה אני מתגעגע לפעם שיכולתי להנות מדברים קטנים מדי פעם שנמוגו מהר והתחלפו בדכדוך אבל לפחות נהנתי מקווה למות במהרה הלוואי והייתי יכול להרשות לעצמי ליטול את חיי והייתה תקופה שחשבתי על זה היו תכנונים והכל......רק שאני אהיה אגואיסט כלפי אבא שלי שהוא איש מקסים שבאמת באמת אוהב אותי ודואג לי ......אני חושב שהוא לא יוכל לחיות עם מותי לא שהוא מסוגל לחיות עם החיים שלי כרגע הוא מעשן הרבה יותר אפילו ראיתי אותו בוכה בגללי אפילו הלך לכותל להניח תפילין(ולא שהוא דתי במיוחד) וכמו כל סיוט אמיתי וטוב חיי ימשכו לנצח כנראה איך אני מקנא בכל אותם אנשים שהבחירה למות נעשית על ידי גורל כמו תאונות והגורל ומי שמכוון אותו (אין לי מושג מי לא מאמין באלוהים אם הוא לא קיים אין מה להאמין ואם הוא קיים אז הוא רשע גמור) לא רוצים לתת לי לנוח להרגע .......מוכן לתת את חיי עבור כאלו אנשים שמתו והיו יכולים להיות מאושרים יותר שהם לא נחותים פתאטיים ועלובים כמוני אדם קטן ומנוול.....אני רק רוצה למצוא מנוחה נכונה......להתראות(כנראה שאחיה עוד קצת לכתוב לכם את החרא שלי ולהמשיך להטריד את מנוחתם של חברי הפורום ומנהליה)

לקריאה נוספת והעמקה
01/05/2007 | 22:20 | מאת: רינת

נשמה, אתה נשמע לי על הכיפאק ממש. צר לי שאתה מרגיש כמו שאתה מרגיש. אני הייתי ממליצה לשנות אוירה כללית- אם יש אפשרות לחיות בסביבה כפרית, לטפל בבעלי חיים (מניסיון- זה מעביר את תחושות הבדידות והדיכאון, יש לך תחושה שזקוקים לך ומחכים לך וחייך מקבלים מעט צבע. אח"כ יבואו שאר הדברים הטובים). בהצלחה

01/05/2007 | 23:37 | מאת: MR BLUE

אני גוש צואה שכבתי עם זונה איך את יכולה לחשוב שאני אדם טוב????אני מלוכלך ומגעיל ונורא...אני מתחזה לבנאדם אבל ייצור דוחה ומגעיל

02/05/2007 | 00:31 | מאת: ד"ר אורנה ראובן-מגריל

MR BLUE יקר, נשמע לי שיש כמה נושאים חשובים ובוערים שהגיע הזמן לחזור ולבטא אותם בטיפול שלך. אנחנו כאן נמשיך להקשיב לך בחיבה (ללא הביקורת המכאיבה שאתה משמיע על עצמך), אבל אתה זקוק לאוזן קשבת באופן אישי. לילה טוב, אורנה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית