שאלה מביכה :(
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
יש לי שאלה שאני לא יודעת אם זה המקום בכלל לשאול, אם לא: אשמח אם תכוונו אותי למקום הנכון. רציתי לדעת אם קיימת תופעה כזו של פחד מהליכה לשרותים, ז"א לא מהחדר אלא ממה שעושים שם?
בטח שכן, את לא לבד...(: (: קראתי כתבה מצחיקה בידיעות אחרונות על כך שרוב הנשים צריכות שלא יהיה אף אחד ברדיוס של קילומטר כדי להרגיש בנוח לעשות קקי, את יודעת, אנחנו אמורות להפליץ עננים ורודים...ו ת'כלס, לא כזה קשה לגרום לבן אדם טראומות בקטע הזה, לי הרבה שנים היה סיוט מזה, כי כשהייתי קטנה היה בורח לי כל הזמן במכנסיים, וילדה ראשונה והכל, עליי עשו את כל הטעויות, אז ההורים שלי היו מרביצים לי ומשפילים אותי, עד שהתחלתי להתאפק ונהייתה לי עצירות כרונית, ואז התחילו לעשות לי חוקנים ואבא שלי היה עומד בשירותים וצוחק עליי כי הייתי מתאפקת, עד שכבר לא יכולתי - טראומה או לא טראומה? אבל יצאתי מזה, בעזרת שותפה מופרעת שהייתה הולכת לשירותים עם דלת פתוחה ומבקשת ממני מים כדי שיצא לה יותר בקלות...! סתם סיפור עצוב / משעשע, כדי שתביני שאת לא לבד...ואפילו יצאה לי מזה שאלה קיומית בשלב מסויים - האם יקבלו אותך, עם כל החרא שלך??? ( התשובה היא כן..) (:
שלום נואשת, העובדה שהפרשות הגוף מהוות נושא כה מובהק לבדיחות מצביעה על כך שאת לא לבד... זהו נושא שלא מרבים לדבר עליו 'ברצינות', אבל בטיפול פסיכולוגי הוא יכול לקבל מקום של 'כבוד' בהתאם לצורך ולקושי של המטופל. לצד זאת, אני רוצה לבדוק עמך כיוון נוסף: אם את חוששת ללכת לשירותים בגלל האפשרות להזדהם / להידבק / לחלות, אזי כדאי לבדוק בשיחה עם פסיכולוג/ית קליני/ת את נושא החרדה. בהצלחה, אורנה
קודם כל תודה רבה על ההתייחסות. וחשבתי על זה הרבה, אין לי שום דאגה בנוגע למחלות וזיהומים וכו' זה פשוט (בעצם לא פשוט בכלל) מאוד מגעיל אותי, אבל לא בצורה רגילה אלא משהו הרבה יותר קיצוני שיכול לגרום לי לבכות ולקלל (ואני לא אחת שבוכה מהר). ואני נמצאת בטיפול ואני מאוד מתביישת לעלות את הנושא הזה.